ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואם תאמר, האם לא חשוב יותר לשמור כעת על אחדות העם, אחרי מה שקרה בעקבות רצח רבין, האם כעת צריך להמשיך לחדד את חילוקי הדעות? התשובה לדעתי, כי אין, ולא היה, שום קשר בין חילוקי הדעות ובין הרצח. הנסיון לקשור את הרצח להחרפת חילוקי הדעות הוא עוול משווע. הרי כעת כבר ידוע, וזה מפורסם בכל כלי התקשורת בעולם, ולמרבה הצער רק במידה מסויימת בכלי התקשורת בארץ, שהשב"כ אשם לא רק במחדל של אי-השמירה על ראש-הממשלה, אלא לשב"כ היה חלק ממשי בעידוד הרוצח ובהסתתו לרצוח את רבין. אבישי רביב, איש השב"כ, הסית והסית את יגאל עמיר לרצח. יש על זה עדים והוכחות. כעת ברור שבראש הגוף הקיצוני שהסית לאלימות עמד איש שב"כ. אני מניח שכוונת השב"כ היתה לטובה. הם רצו לאתר את הקיצוניים וללוכדם. אך לדאבוננו, מה שקרה בפועל הוא, שהם הגבירו את השנאה והקיטוב, והיה לאבישי רביב חלק בהסתתו של יגאל עמיר לרצוח את רבין. אולי ועדת הביקורת תגלה דברים חמורים יותר על השב"כ ממה שאמרתי.
צר לי מאד שאני נוגע בנקודות כואבות אלו, כי השב"כ הוא גוף כה חשוב, שכולנו מתפללים שהוא יצליח בכל תפקידיו. אבל בעניין זה אין ברירה אלא להעמיד את הדברים על מקומם. כל ההשמצות שכוונו אל הרבנים כאילו הם פסקו, כאילו הם גרמו במישרין, או בעקיפין, לרצח, אין להם על מה שיסמוכו. נכון, הרבנים ביקרו מאוד מאוד את מעשי הממשלה ואת ראש-הממשלה. גם אני נמנה בין הרבנים שביקרו בחריפות מרובה את הממשלה, והתפללתי שהממשלה תיפול ואני מתפלל גם היום לזה. אני מתפלל שתקום ממשלה בישראל שתתבסס על רוב יהודי ושתלך בדרך התורה, וזה כלול בתפילה של כל אדם המתפלל: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומתפלל: "השיבה שופטינו כבראשונה". אבל עם כל הביקורת וכל התפילה, יָדעו הרבנים, והם אמרו זאת בד בבד עם הביקורת, שהדרך היחידה לשנות את המצב, היא רק על-ידי שכנוע, ולא בכח הזרוע. בכח, אפשר רק להרוס ולא לבנות. אסור לשבור את מסגרת החוק. רק באיפוק, רק בנחישות מאופקת, רק בפיתוח כח ספיגה ואי-אלימות מוחלטת, רק באופן הזה, ניתן לתקן את המצב. ומכיון שזו היתה דעתם של הרבנים, על-כן כל נסיון לקשור בין חריפות הבקורת לממשלה ובין מעשי האלימות הוא עוול והונאה. הנכון הוא, שאותם הרבנים שהשמיעו בקורת נוקבת על הממשלה, הם-הם הרבנים שמיתנו את הציבור וכוונו את המחאות לדרך מאופקת ללא אלימות, ויש להכיר להם תודה על כך.
יחד עם השמעת דעת התורה על איסור ויתור על אף שעל מארץ-ישראל, יש כמובן חובה להשמיע דעת התורה על החשיבות של אחדות האומה, כי שני אלו כרוכים וקשורים זה בזה. אין אחדות האומה ללא שלמות הארץ, ואין שלמות הארץ ללא אחדות האומה, ואין שניהם ללא תורה. ועל-כן מוטלת החובה על כל רב בישראל ועל כל ראש-ישיבה, לחנך ולקרב לכל אלה כאחד: לתורה שלמה, לעם שלם, לארץ שלמה. מובטחים אנו שנגיע לכל אלה, וכל תפקידנו וכל חפצנו וכל תפילותנו שיהיה זה במהרה וברחמים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
