ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
כבר המהר"ל, בספרו "נצח-ישראל" (פרק יד), שואל, איך קרה שהאומה הקדושה העליונה, שד' יתברך בחר בה, תרד אל שיפלות כזאת. ותשובתו: כל מי שגדול יותר, כשהוא נופל חס-ושלום ממדריגתו, - נפילתו גדולה יותר. עם ישראל הוא עם רוחני, בעל עוצמות וכוחות גדולים ואדירים. על-כן כאשר חס-ושלום הוא נופל למשבר, הנפילה איומה ונוראה, כי הכל נעשה אצלו בגדול. אדרבא, מנפילתו אפשר ללמוד על מעלותיו.
עם ישראל הוא עם רוחני, ובתור שכזה אין הוא מושפע, ועל-כן גם כשהוא נופל ושוגה הוא אינו זז מטעותו, כפי שכבר העיד עלינו הקב"ה כמה פעמים: "כי עם קשה עֹרף אתה" (שמות לג ; ג, ה, דברים ט ; ו, יג). וחכמים אמרו (ביצה כה:): ישראל נקראים עזין שבאומות, ועל-כן אינם קלים להתפעל כמו שאר האומות, אינם קלים לקבל תוכחות ומוסר. לכן אמרו חז"ל (מכילתא בא א), שיונה הנביא לא רצה ללכת בשליחותו של מקום לעיר נינווה, כי ידע שהגויים מקבלים השפעה בקלות, וכאשר הם ישמעו את תוכחת הנביא הם בודאי יחזרו בתשובה, וזה יחייב את ישראל, שהנה האומות חוזרים בתשובה ואילו ישראל אינם חוזרים כלל. לכן ברח יונה, על-מנת להשתמט מהנבואה, והוא עשה זאת לשם-שמים שלא לבייש את ישראל שאינם שבים.
וכל זה מפני שעם ישראל עם קשה עורף, עם רוחני, עקרוני, אינו מושפע. וזו היא מעלתו, שהיא נותנת לו את הכח ללכת נגד הזרם בכל הדורות, להמשיך בדרכו ולא להיות מושפע מהסביבה. ואף-על-פי שעם ישראל התפזר בין העמים אלפיים שנה, הוא שמר על מורשתו ועל אמונתו בתנאים קשים ביותר, כי אין הוא מתפעל מאחרים, הוא הולך בדרכו. אבל חס-ושלום, כאשר הוא מוֹעד ונכשל, אז גם המעידה היא קשה ואיומה, והוא מתעקש לעמוד במִריו ואינו מוכן להודות בטעותו ולשוב ולתקן.
זה ההסבר לתופעה העצובה של עקשנות הממשלה להמשיך בטעותה, ולא להודות, ולא לתקן. אפילו גויים שואלים מה ההגיון בדרך המסוכנת הזו, מדוע הממשלה מתערטלת מנכסים יקרים כל-כך ומסכנת את קיומה. ועל כך חוזרת האימרה האלקית: כי עם קשה עורף אתה. אבל הכרה זו מעודדת אותנו, כי ממנה אנו לומדים על עוצמתנו ועל נחישותנו, וכאשר נתפקח נשוב בכוחות הגדולים והאדירים המיוחדים שלנו לדרך האלקית ונעלה לגבהים, ונמלא את הייעוד הגדול שלנו, עד שינהרו כל הגויים ויאמרו (ישעיה ב ; ג): "לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה בארחתיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
