ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לעניות דעתי, גם אילו היה השלטון היום בידי אנשי תורה, גם אז היה משטר דמוקרטי שונה במהותו ממלכות, ואין להקיש מזה על זה. על-כן יש להבדיל בין היחס למדינה ובין היחס לממשלה. המדינה היהודית קודש, המדינה - קידוש ד'. איני מדבר על ההתנהגות של הפרטים, אלא על מציאותה של מדינה יהודית עצמאית בארץ-ישראל. כאשר הוסר עול הגויים מעל צווארנו והגלויות באות ומתקבצות לארץ-ישראל והארץ מתיישבת ומעמדו של עם ישראל בעולם מתחזק, כל זה הוא קידוש ד'. אבל לא כן הממשלה.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, שאהב את המדינה ולחם על כבודה, אמר על הממשלה בלשון זו (ארץ-הצבי כרוז י): "הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת". ובמקום אחר אמר (שם יא): "אנחנו מצווים להתנחל... ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, ...לנשל אותנו מאחיזתנו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה...".
בשלטון דמוקרטי ההנהגה מסורה בידי העם, הממשלה מתחלפת. מהות השלטון הדמוקרטי היא: ביקורת חופשית נוקבת, חופש דיבור וחופש ביטוי, וזו עדות לבריאות המשטר ולא לחולשתו. המיעוט רשאי וחייב ללחום על עמדותיו בכל הדרכים שהחופש הדמוקרטי מקנה, וכל מה שמותר מבחינה דמוקרטית, מותר מבחינה תורנית, כי אין בזה פגיעה במשטר ובמדינה, אלא להיפך, בזה מתבטא דוקא חוזקו של המשטר. ועל-כן, דוקא אלה שיקרה להם המדינה ויקר להם השלטון היהודי בארץ-ישראל, חייבים להיות הלוחמים העיקריים להצלת המדינה מפני הממשלה המקולקלת, המסכנת את קיומה של המדינה. דוקא ההכרה שעם ישראל אחד ומאוחד, - ושלמרות כל הפערים הגדולים והתהומיים שבתוכו, הוא עם שאינו יכול להיקרע ולהיחלק, - דוקא ההכרה האחדותית הזאת, מחייבת ללחום בצורה החלטית ביותר, ולבלום את המפולת שהממשלה מביאה עלינו, גם בביטויים נוקבים ומכאיבים. וכמובן יש ללחום בחכמה ושכל טוב, ובדרך המועילה ולא מזיקה.
לאור גישה זו, החלטת גדולי הרבנים שליט"א, ובראשם הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי והרב משה צבי נריה, לקרוא לסירוב פקודה, אם חס-ושלום תינתן פקודה לפינוי איזה יישוב בארץ-ישראל, - החלטה זו לגיטימית ומעוגנת בזכות הבסיסית שלא לציית לפקודה בלתי-חוקית-בעליל, ואפילו תהיה זו פקודה של הממשלה כולה. פקודה לנשל יישוב יהודי בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, בלתי-אנושית ונגד התורה, והיא אינה תופסת. העם לא יקבל זאת, וממשלה דמוקרטית אינה יכולה לכפות את הדבר על העם בניגוד למצפונו ולעקרונותיו הבסיסיים. במימשל דמוקרטי בריא יש אפוא חופש ביקורת; הוא טוב ורצוי והכרחי במצב של היום, ואינו מנוגד להלכות מלכות בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
