ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מענין הדבר, שלפעמים דוקא צדיקים נתקלים בקשיים, יותר מאחרים. דבר זה נוגד את ההגיון: גורל הצדיקים דוקא, היה צריך להיות טוב יותר, ומדוע לעיתים דוקא הם סובלים? חכמינו ז"ל מסבירים תופעה זו, בהבנה שהקשיים הללו אינם סתם קשיים, אלו ניסיונות. אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שיודע בהם שיעמדו בניסיון, כי אין הקב"ה רוצה להכשיל, אלא לחשל. הניסיון בא להראות את כוחם של הצדיקים: "אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק? קנקנים יפים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים - אינו נשבר. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית-רבה לד ; ב).
חכמים שם עוד הוסיפו ואמרו: תפקידו של הניסיון אינו רק להראות את כוחו של הצדיק שהוא עומד בניסיון, אלא הניסיון מגדיל את כוחו של המתנסה. "אמר רבי יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שנאמר: 'ד' צדיק יבחן'". הווי אומר: המכות לא רק מראות את חוזקו של הפשתן, אלא גם משביחות אותו. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, ועל-ידי הניסיון הם מעמיקים ומגדילים את כוחותיהם הרוחניים.
הקשיים שיש לנו בקניינה של ארץ-ישראל, הנם מבחנים לאהבתנו את ארץ-ישראל. אין מקום להרהורים כגון: אולי הקשיים מראים שטעינו, שהפרזנו בשאיפות, שרצנו יותר מדי קדימה, בטרם עת, - אין מקום להרהורים שכאלו! כבר לימדָנו הגאון מוילנא בספר "קול-התור" (פרק א סעיף יג), שצריך לדעת מראש, כי אתחלתא דגאולה באה בדרך "חבלים ונעימים"; היא באה בהתעוררות מלמטה. יש קשיים, יש חבלים, אבל באה לעומתם מידת החסד, ויש הצלחות. בעקבתא דמשיחא, מכל צרה יוצאת ישועה. על-פי הפסוק: "עת צרה היא ליעקב וממנה יִוָשֵׁע" (ירמיה ל ; ז). עלינו לדעת מראש, כי ארץ-ישראל נקנית ביסורין. אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיח באות בהפרעות ומכשולים, אך מעז יֵצא מתוק. ופועל ידינו יירצה. ולכן, - אומר הגאון מוילנא - חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזו מכשלה בדרך עבודתנו. עלינו להיות בטוחים, כי דוקא ממנה יעקב יִוָשֵע ומן המצר נגיע למרחביה. אלו דברי הגר"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
