ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
התורה עצמה עוסקת בסוגיה זו. היא מתארת את ארץ-ישראל כשונה מאוד מארץ מצרים, המקום שבו גרו בני ישראל מאות שנים. במצרים נמצא נהר הנילוס הגדול שמשקה את השדות ומספק מים לתושבי הארץ. בארץ-ישראל אין נהרות גדולים. התורה מצביעה על כך שארץ-ישראל תלויה אך ורק כמעט בגשמים - בעננים, בשקעים ברומטריים, ברוחות - בכל מיני תנאים שבני האדם לא שולטים עליהם כלל ואפילו מתקשים לחזות ולזהות אותם. לפיכך אין כמעט ספק שהתערבות וחסד משמים אינם מותרות רוחניים אלא עניין חיוני ונחוץ כשמדובר בגשם ומטר על ארץ-ישראל.
במובן זה הופך הגשם לעניין שנוי במחלוקת בקרב היהודים. מה יש בהתנהגות שלנו שמביא שפע ממטרים? ומה מביא תוצאה הפוכה בתחום ירידת הגשמים? וישנם גם אלה שמתעלמים בקלילות מהסוגיה לגמרי ומייחסים את העניין לגורל, לדפוסי אקלים, להתחממות הגלובלית ולתסמינים אחרים שאינם נוגעים לשורשי הבעיה. ירידת הגשמים הפכה למבחן להצלחת היהודים בארץ-ישראל.
התפילות היומיות של העם היהודי כוללות תפילות לגשמי ברכה בארץ-ישראל כל השנה. בעונת הגשמים התפילות האלה משתנות בעוצמתן ובלשונן. יהודים שחיים בניו יורק מתקבצים מתחת למטריות כשהם עטופים בכובעים חמים ומתפללים לגשם בארץ-ישראל מפני שזה המקום שבו ירידת הגשמים חיונית לקיום ולהצלחה שלנו כעם. בשמיני עצרת יהודים בכל העולם מתפללים לעונה גשומה בארץ-ישראל. באביב, בחג הפסח, אנחנו מתפללים לטל בארץ-ישראל. במודע או שלא במודע, היהודים תמיד עסוקים במצב של ארץ-ישראל.
את מעמדה של ארץ-ישראל בעיני היהודים אפשר להשוות למה שאמר הרבנו לוי יצחק מברדיצ'ב על אלקים עצמו, כביכול. הוא אמר: "אדם יכול להיות בעד אלקים, אדם יכול להיות נגד אלקים, אבל איש אינו יכול לחיות בלי אלקים". היהודי הפרטי יכול להיות בעד ארץ-ישראל. הוא יכול להיות גם, מסיבה כזאת או אחרת, נגד ארץ-ישראל, אך הוא לא יכול לחיות בלי ארץ-ישראל. לפיכך היהודים דואגים לא רק לביטחון, לשגשוג הכלכלי, להתפתחויות חברתיות ופוליטיות בישראל. הם עסוקים גם במזג האוויר בארץ. התפילות שלנו והמצפון שלהם כופים עליהם את הדאגה הזאת בלי תכנון מוקדם.
אין שום דרך להיות יהודי מסורתי בלי לחשוב כל הזמן על הגשמים בארץ-ישראל. אנחנו באמת ובתמים עם יחיד במינו, מוזר ונפלא.
כמעט כל מחוללי הנסים הגדולים שמוזכרים ומונצחים בתלמוד שלנו הם מורידי גשמים. חוני המעגל היה מסוגל אפילו לכוונן את הגשמים כך שירדו רק גשמי ברכה ולא גשמי זעף שישבשו את החיים התקינים. על עזות המצח שלו ועל ההתעקשות הגדולה שלו מול השמים נשמעה ביקורת, אך השמים עצמם, כביכול, העריכו את מאמציו למען העם היהודי וארץ-ישראל וברכו אותו עליהם. בשמים תמיד רואים דברים אחרת מכפי שאנחנו, בני האדם, רואים.
הגשם הוא סמל לעניין שמגלים בשמים בחיי בני האדם ולחסד שמשפיעים משם עלינו. כולנו יודעים כמה הגשם חיוני להמשך החיים.
החלה כבר עונת הגשמים באופן רשמי בלוח השנה של ארץ-ישראל. האם העננים הציצו אף הם בלוח השנה? זאת עדיין תעלומה, אך התפילות שלנו מזכירות לנו את העובדה שאנחנו נמצאים בעונת הגשמים ושארץ-ישראל זקוקה לגשם נואשות. אנשים מתחילים להבין שאנחנו זקוקים לעזרה משמים, בוודאי בכל הנוגע לממטרים בארץ הקודש. מי ייתן ועונת הגשמים הבאה עלינו תביא עמה ברכה לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
