ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
נואשות מולידה יצירתיות. למען האמת, תמיד יש משהו בעל ערך שראוי לכתוב עליו, אך יש מכשולים ברורים גם כשרוצים לעשות זאת: לאוּת המוח והאצבעות המקלידות, הצורך שיש לנו לא פעם לשמור את המחשבות שלנו לעצמנו (ואני, מטבעי, אדם מסוגר) והעובדה שמה שנראה לכותב חשוב או חכם לפעמים נתפס בעיני ציבור הקוראים אפילו כמתועב. לכן הפעלת שיקול דעת כשעוסקים במילה הכתובה היא דבר חשוב אולי אפילו יותר מאשר כשעוסקים במילה המדוברת.
אנשים מוכשרים נוטרים טינה על ביקורת אפילו יותר מבני תמותה רגילים. מבקרי ספרים שמפרסמים את ביקורתם על יצירות של אנשים אחרים תמיד מעוררים בכך זעם ושנאה. משום כך, ככלל, לעולם אינני כותב ביקורות על ספרים, על אף שאני מרבה לצטט מספרים שאני אוהב ומעריך. אני מעריך את המאמץ שהושקע בכתיבת ספר, גם ספר שכתוב גרוע, ולכן אני מבין את הכאב שנלווה לרגעים או לימים שבהם הסופר סבל ממחסום כתיבה. בגלל ההבנה הזאת לאדם שסובל כמוני, אינני יכול למתוח בפומבי ביקורת על מאמצי הכתיבה שלו, ואני נמנע, מרצוני, מלכתוב הערות וביקורות.
כפי שכל אדם שכותב יספר לכם, הדרך היחידה להתגבר על מחסום כתיבה היא לכתוב בכל זאת. זה כמו בפתגם על הנפילה מהסוס, צריך לחזור ולעלות עליו מיד. מעניין לציין שתהליך הכתיבה עצמו, אפילו בכתיבה שהיא כפויה, כואבת ולא יעילה, עושה משהו ומשחרר את מחסום הכתיבה, גם אם לא תמיד עד הסוף.
יש ביטוי ידוע שאומר "עם האכילה בא התיאבון". עם הכתיבה באה היכולת לכתוב. אני חושב שהמאמר הזה הוא דוגמה טובה לכך, ליצירת מאמר מלא-כלום.
כתיבה דורשת מחשבה. יש אנשים מוכשרים שמעולם לא כתבו עם עט ונייר או במכונת כתיבה. צ'רצ'יל הכתיב את כל ספריו בעל-פה לעשרות מזכירות שהתחלפו חדשות לבקרים. בני תמותה רגילים בדרך כלל צריכים לראות את המחשבה שבמוחם על הנייר ורק אז להחליט אם זה באמת מה שהם רצו לומר ולפרסם. המחשבה תמיד חופשית ובלתי מוגבלת. הכתיבה עמוסה בצנזורה עצמית ובספקות. כתיבה טובה שזורה תמיד בדקויות, באסוציאציות וברעיונות מעוררי מחשבה. משום כך, אך טבעי וצפוי שמחסום כתיבה יצוץ באופן די קבוע אצל כל אדם שכותב. העיתוי ומידת היעילות של העלייה חזרה על הסוס משתנה מאדם לאדם.
יש גם מחסום כתיבה רוחני. לא תמיד אנחנו נלהבים באופן שווה בשעת להמשיך בקיום מצוות, במעשים טובים ובלימוד תורה. קשה לשמור על עוצמת רגש ראויה ולשאוף לקדושה מדי יום ביומו. התורה אמנם לוקחת בחשבון את חולשות האדם ומגרעותיו, אך לעולם אינה מפחיתה את דרישותיה או מתפשרת על יעדיה. לא פעם זה מוביל אותנו לתסכול בעבודת הבורא ובקיום מצוות התורה וערכיה. גם בעניינים רוחניים יש לעתים קרובות שחיקה. אנחנו עדים לזה בעניין "ילדים בסיכון" וגם אצל אלה שעוזבים את עולם התורה כשהם מתבגרים. ביסודו של דבר, אנשים אלה, למרות כוונותיהם הטובות, פשוט לא מסוגלים להתגבר על מחסום הכתיבה הרוחני שלהם.
שלמה המלך אומר במשלי שהצדיק נופל שבע פעמים, אבל הוא קם וממשיך הלאה. סימן ההיכר של הצדיק הוא היכולת לעלות שוב על הסוס ולהמשיך למרות כל מחסומי הכתיבה שמפריעים לצמיחה הרוחנית שלו.
במהותו של דבר, זה הנושא של חודש אלול ושל הימים הנוראים שבאים אחריו. אנחנו מתוודים על חולשותינו וחסרונותינו, אך מתחייבים להמשיך לנסות למרות הכול עד שבסופו של דבר נכתוב עמוד בעל ערך בספר של חיינו.
אנחנו מסרבים להרשות למחסום הכתיבה לרפות את ידינו. המאמר הזה הוא הוכחה לכך שאפשר לכתוב משהו גם כאשר נדמה שבאר היצירתיות יבשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
