ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
חכמינו ז"ל לימדו אותנו שבעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיו צרות רוחניות וגשמיות גדולות וקשות. הגמ' במסכת סנהדרין דף צ"ז אומרת:
"אמר ר"י: דור שבן דוד בא בו, תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא" ועוד תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגלבן יאשם ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו.מפרש רש"י אנשי גזית סנהדרין. וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני הכלב, והאמת נעדרת. מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה וסר מרע משתולל על הבריות כלומר מי שסר מרע אומרים עליו שהוא שוטה ועוד אומרת הגמרא בהמשך תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באביה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב ואין בן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה וכו' וכל המלכות תיהפך למינות ואין תוכחה ובהמשך נאמר אין בן דוד בא עד שירבו המסורות, עד שיתמעטו התלמידים, עד שיתיאשו מן הגאולה.
והדבר תמוה מדוע דווקא בעקבתא דמשיחא, בדור בן דוד בא בו, יהיה מצב כה ירוד מבחינה רוחנית וגשמית. ההיגיון היה מחייב שצריך להיות להפך, שכאשר עם ישראל יתקן את חטאיו וישוב בתשובה ויתוקנו החטאים שהם סיבת הגלות, אז יהיו ראויים לגאולה ואז תבוא הגאולה והישועה. ומדוע חכמים אמרו שתהיה תקופה של משבר רוחני וצרות דווקא לקראת הגאולה?
המהר"ל עומד על שאלה זו ומבאר שכך הוא סדר העולם. שלפני התחדשות של דבר גדול, צריך להיות ביטול המצב הקודם. וככל שעומדת להיות התחדשות גדולה יותר, כן צריך להיות גודל ההרס והביטול של המצב הקודם. אלו הם דברי המהר"ל. לאמור, כשם שכאשר רוצים לבנות בנין חדש גדול, צריך להרוס את הבניין הישן כי אי אפשר לבנות בנין חדש על הישן, כך הדבר גם במובן הרוחני. בגאולה יופיע אור חדש, גודל חדש של תורה, ועל כן השבר הרוחני הזה הבא לפניו. זהו ביאורו של המהר"ל.
מרן הרב הוסיף עוד קומה על דברי המהר"ל. יש להבדיל בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית. מצד החיצוניות כל ימי החורבן והגלות אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חברו. המצב הולך ופוחת, הולך ומתדרדר. אלא שכל זה מצד החיצוניות, אבל מצד הפנימיות העולם הולך ומתבסם. הוי אומר, מה שדברו חכמים על ירידת הדורות ועל משבר רוחני, כל זה מצד החיצוניות, אבל בפנימיות - העולם הולך ומתבסם.
ומקור דברי הרב הם בתיקוני זוהר, תיקון שישים. וכך נאמר שם (מתורגם):
"תמצא בן אדם רע בדברים שבפיו, וטוב בלבו מבפנים. ויש שבפיו הוא טוב ולבו רע, זה הוא עץ הדעת טוב ורע. כאן מקנן נחש רמאי. כך הוא בן אדם שתמצא שגופו שפיר וסימנים שלו כולם שפירים, כלומר התנהגתו החיצונית כולה טובה, ונשמתו נפש של חייב. ותמצא בר נש גופו רע בכל הסימנים שלו ונשמתו מבפנים היא טובה, זהו צדיק ורע לו. אבל מי שהוא טוב מלבר ורע מלגו – טוב מבחוץ ורע מבפנים – זהו רשע וטוב לו. טוב מלבר ומלגו – זהו צדיק וטוב לו, ורע מלגו ומלבר – זהו רשע ורע לו. וזה העמידוה טוב מלגו ולבושא דיליה ביש – זהו עני ורוכב על חמור"
עני ורוכב על חמור זה דורו של משיח, והתיקוני זוהר אומר שדור זה של עקבתא דמשיחא הוא טוב מבפנים ולבושו החיצוני רע.
הרב מסביר את הדברים באגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, "אבל דור של עקבתא דמשיחא הם כדברי תיקוני זוהר "טוב מלגו וביש מלבר". והם חמורו של משיח נאמר עליו "עני ורוכב על חמור" והכוונה : כמו חמור שמבחוץ יש בו שני סימני טומאה אם כן הטומאה בולטת בו ביותר מבחזיר וגמל שיש בהם סימן טהרה אחד ומכל מקום יש בו בפנמיותו ענין קדושה גם כן שהרי הוא קדוש בבכורה וענין מה שהתורה אמרה על זה "קדש לי" הוא גדול מאד מאד. וכן הן הנשמות של אותה הסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבתא דמשיחא, ולהם יש תרופה אף על פי שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאד.
וכן יש בכתבי האר"י ז"ל, בשער הגלגולים (אחרי הקדמה ל"ח) אומר ר' חיים ויטאל תלמיד האר"י
"פעם אחת שאלתי למורי ז"ל איך היה אומר לי שנפשי כל כך מעולה כנזכר לעיל והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו ואמר לי דע לך כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק כפי הזמן והדור כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחריםכי בדורות אלו הקליפות גוברות מאד מאד לאין קץ מה שאין כן בדורות הראשונים ואלו הייתי בדורות הראשונים היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים.....כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמוראים"
. לאמור נפשות הדורות האחרונים גדולות יותר מדורות ראשונים.
רעיון זה שהדורות הולכים ומתקנים נמצא גם בשער המצוות, פרשת ראה, בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים, מסביר האר"י שלכל גלות יש תפקיד של תיקון. גלות ראשונה תקנה את הראש, וגלות אחרונה היא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגלים, ולבסוף את העקבים. ושם יש תגבורת של החיצוניים, והברור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב ואלו דבריו
"ונודע ומפורסם בדברי רז"ל תוקף הצרות העצומות שיהיו לישראל בחבלי משיח והטעם הוא כי אז סיום ברירת הקדושה אשר ברגלין דאדם דקליפה ושם תגבורת החיצונים וחלישות הקדושה המועטת אשר שם וכאשר יושלמו רגלין להתברר כדין כתיב ובלע המות לנצח כמבואר במקומו"
הווה אומר, העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתבסם, ורק בחיצוניות נראה כי הוא הולך ויורד.
נמצא כי דברי מרן הרב זצ"ל מבוססים היטב על מקורות יותר פנימיים של התורה. ראייה כזו היא נחלת נשמות גדולות ופנימיות, וכך אומר הרב בהמשך אגרת תקנ"ה,
"על מה שאמר רב יוסף: מתי אזכה ואשב בטולא דכופיתא דחמריה. כלומר בצל הגללים של חמורו של משיח ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות ותלה גדולתו בגדולת ההוא יומא דקא גרים ואמר על אמו: איקום מקמי שכינתא דאתיא ואמר על עצמו : לא תתני ענוה דאיכא אנא אף על פי שמצד החיצוניות נראה הדבר לגאוה חלילה, אבל בעל סגולה נפשית שכמותו ע"ה אמר זאת בכל מילוי הקדושה והענוה האמיתית מעין ענותנותו של אדון הנביאים ע"ה, ותלמידיו הם ההולכים בדרכיו"
מדברי הרב הננו למדים להכיר את דורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור שבן דוד בא בו. זה דור שהוא טוב מבפנים למרות שהוא נראה לא טוב מבחוץ. והערך של מעשה טוב שאדם עושה היום הוא גדול ועצום, וכל הרהור של תשובה יש לו משמעות גדולה. זה דור של תשובה מאהבה, שכל מי ששב בתשובה אמיתית הוא באמת מהפך את הזדונות לזכויות ממש. קשה להאמין שכך הדבר אבל כבר בררנו שאמנם כך הם הדברים וביססנו אותם.זה דור שכלל האומה הולך ומתגלה בו. בארץ ישראל מופיעה האומה כאומה, ועל כן כל מעשה של היחיד איננו עוד מעשה בודד שעומד בפני עצמו אלא הוא מחובר אל הופעת הכלל ומתגדל בגדלות הכלל. ואלו דברי הרב במאורות הראי"ה, ירח האיתנים עמו נ"ט (ד"ה "ובעלי הרזין") "ובעלי הרזין צריכים להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה,ומימלא ההארה היא גדולה, ועצם הנשמות גדולות הן.......והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה שהזדונות נעשים זכויות גמורות, והחטא אינו יכול לפגום כל כך כבדורות ראשונים מפני רוב הביסום של העולם, ושפע הרחמים והחסדים שזורחים עליו
במבט גדול זה הננו מסתכלים על הדור ועל התשובה. וכך אנו מתחילים את חודש אלול, חודש התשובה לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה. מכל הצרות ננוחם ונושע ישועה שלמה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
