ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
למשל, על הישענות המלאה על ניצול פוליטי לצורך השגת הקצבות ממשלתיות, דבר שנראה בתחילה ארוחת חינם דשנה, משלמים היום מחיר גבוה מאוד. הגישה הזאת יצרה מנטליות של תלותיות שחלחלה לחלקים נרחבים בחברה שלנו והשפיעה עליה בתחומים רבים. היא יצרה תרבות של שנורר שהובילה לבסוף גם לרמאות ולחוסר יושר שלווה ברושם הכוזב שגניבה מן הממשלה איננה באמת גניבה. היא מסיתה נגדנו אזרחים אחרים שרואים אותנו בעצם כנצלנים, סחטנים ומעל הכל אנשים עצלים ולא ישרים.
אני יודע על מקרה שבו אדם שהרבה לנסוע לאסוף כסף למען עצמו בלבד הלך לעולמו, והנכס שבניו רבו עליו, ואפילו הגיעו בגללו לבית דין רבני, היה רשימת התורמים שלו. כשמחנכים דור שלם לחשוב שאין צורך לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, על הדור הזה נגזר אסון רוחני וחברתי ובסופו של דבר גם חורבן. הפעם איש לא יקבל ארוחות חינם בעולם הזה.
תרבות שדורשת מהחותן הלא-אמיד בעצמו לפרנס את חתנו הצעיר לנצח גם דוחפת חלק גדול מהצעירים לחשוב שארוחות חינם לא רק קיימות אלא שאף ראוי ומוצדק לצפות לקבל אותן. גם הגישה הזאת נתקלת היום בהתנגדות לנוכח המציאות הכלכלית הקשה בימינו.
אך, לדעתי, זאת עמדה בלתי ראויה מבחינה מוסרית ובלתי אפשרית מבחינה מעשית. היא גורמת לכאב ולמחלוקת בתוך המשפחה, ואין ספק שהיא מעודדת תלותיות וחוסר תפקוד במשפחה הצעירה.
יש בישראל משפחות ששקועות בחובות של אלפי דולרים בלי שום תקווה לצאת מהקושי הזה, רק מפני שהן מפרנסות ילדים ונכדים שלא יוצאים לעבוד. בישראל היום קשה מאד להתקיים כלכלית בלי שתיים או שלוש הכנסות למשפחה. כשאחת ההכנסות צריכה מגיעה מההורים או מהסבא והסבתא, זאת כבר בעיה ואתגר דורי. עם זאת, הרבה זוגות צעירים בחברה שלנו משוכנעים שהם זכאים לארוחות חינם. רק אחר-כך הם מגלים, למגינת לבם, שלארוחה הזאת יש מחיר בכל מובן.
העובדה ששיטה כזאת זוכה לעידודם של מנהיגים דתיים ורוחניים מטרידה אותי אף יותר. הילדים והנכדים שלנו צריכים להתחנך להסתפק במה שהם מכניסים, להיות עצמאים ולהבין ולהפנים שבעולם הזה אין ארוחות חינם לאיש.
מעניין לציין שגם חלק ממדיניות הממשלה שלנו מבוסס על התפיסה השגויה הזאת שיש ארוחות חינם.
היחסים של ישראל עם שאר העולם ובמיוחד עם ארצות הברית מבוססים על ההנחה הכוזבת שאנחנו זכאים לארוחות חינם בגלל השואה והאהדה שהיא עוררה כלפי היהודים. אך גם זאת היתה ארוחת חינם כוזבת שהשפעתה התפוגגה זה מכבר. ההסתמכות על השואה כהצדקה לקיומנו הלאומי בארץ ישראל היתה ארוחת חינם שמקורה בטעות.
בן גוריון היה חכם מספיק כדי לומר לוועדת פיל ב-1936 שהתנ"ך הוא שטר הבעלות שלנו על ארץ ישראל. בן גוריון היה חילוני וספקן אמנם, אך היה יהודי ממזרח אירופה שסבו לקח אותו לקבל ברכה מרב חסידי. לרוב יורשיו בתפקיד לא היו אמונות כאלה והם בוודאי לא ביטאו אותם בעולם בפומבי עד היום. הם הסתמכו על אשליית ארוחת חינם שאיננה עוד, גם אם נפתחים הרבה קורסים ללימודי שואה ומוקמים מוזיאונים לזכר השואה.
בלי אמונה באמת הנצחית של המשימה האלקית שקיבלנו, אנחנו מאבדים את מעמדנו בעיני העולם. ארוחות חינם אלה התגלו כיקרות ביותר, כפי שמצב המדיני שלנו היום מוכיח. ידידיי, למרות כל השמועות שטוענות אחרת, באמת אין שום ארוחות חינם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
