האסלאם חי על חרבו | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
מאמרים נוספים

3286

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

על מצב המלחמה עם הערבים
שאלה: כבוד הרב, האם יש לנו ברירה? כל מנהיגי העולם לוחצים עלינו לסגת מיהודה ושומרון, ולדעתם הנסיגה תביא שלום ובטחון. ומניין לכם שכולם טועים והסכם נסיגה לא יביא שלום?
תשובה: הדרך העומדת לפנינו אינה קלה. אנו נמצאים במצב מלחמה עם רובם המכריע של העמים הערבים, כאשר מאמיני האסלאם בכל העולם תומכים בהם. מדובר על עשרות מיליונים של אויבים שמוכנים בכל רגע לצאת למלחמה נגדנו, ועוד מאות מיליונים שמביעים תמיכה במלחמה נגדנו. במצב כזה, קל להתפתות לנביאי שקר שמבטיחים שלום. אבל מי שיתבונן בעיניים פקוחות במציאות, יבין שנסיגה והתפשרות לא תפסיק את מלחמתם של הערבים נגדנו אלא להפך, תגביר אותה.
כדי להבין זאת, צריך להבין את מקור המוטיווציה של אויבינו.

דת האסלאם - דת לוחמת

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

259 - צמיחה בחופש הגדול

260 - האסלאם חי על חרבו

261 - מן החורבן אל הגאולה

טען עוד

לא במקרה הצליחו הערבים להשליט את דת האסלאם על עמים רבים, עד שכיום כמיליארד וארבע מאות מיליון בני אדם מאמינים בה. הצופן הגנטי של האסלאם מכוון למלחמה נחושה להשלטת דת מוחמד על כל העולם באמצעות החרב. והכול כשר לשם כך. אם צריך לשקר - ישקרו, אם צריך להרוג - יהרגו, וגם אם צריך להרוג לשם כך מאות אלפים או מיליונים - יהרגו. לא יופייה הקסום של דת האסלאם משך עמים רבים לקבל אותה על עצמם, אלא האיום הברור במוות.

המוטיבציה המיוחדת למלחמה
כל העמים הגיעו להישגים על ידי מלחמות וניצחונות, אולם שלא כמו בתרבויות אחרות - באסלאם לא מקובל העיקרון של פשרה. במיוחד לא פשרה על אדמות. לכן, גם כאשר אין כוח למוסלמים לנצח את האויב, אין להם נכונות לקבל פשרה. אם עושים הפסקת אש ('תהדיה' בלשונם), בעיני האסלאם זו הפוגה שצריכה להיות מנוצלת להכנות לקראת המשך המלחמה. אם אפשר, יחלישו בינתיים את היריב על ידי פיגועים וביזה. אם לא, לפחות ישתדלו להרדים אותו בשקרים, וכשתגיע שעת הכושר יחזרו לתקוף, עד שיכריעו אותו.
עמדה עקרונית זו גורמת למוסלמים שלא להניח את החרב לעולם. לעמוד דרוכים תמיד להמשך המלחמה. וכך הצופן הגנטי הפנימי של האסלאם אינו מתפשר עם חולשה, אלא הופך אותה לתקופת הכנה להמשך המלחמה. כך הצליחו המוסלמים להשליט את דתם על עמים רבים, שגם הם המשיכו על פי אותו צופן גנטי לכבוש שטחים נוספים.

השלטון של הדת
דגשים שונים יש לדתות השונות. בפולחן האלילים, הדגשים היו פרטיים יותר. לכל אליל עניין משלו - האחד עוסק בפוריות, השני ביורדי הים, השלישי בלוחמים, הרביעי בסוחרים וכיוצא בזה. לדתות שהושפעו מהיהדות כבר היתה תפישה רחבה יותר. אבל עדיין, שלא כמו היהדות שחובקת באחדות את מכלול הערכים - כל דת הדגישה מרכיב אחד ועשתה אותו מרכזי ועליון על שאר הערכים, וזה הצד האלילי שבה.
בדת המוסלמית יש לכוח ולחרב מעמד מרכזי. על ידי כך הם חושבים שהם מעצימים את גדולתו וכבודו של אללה. זוהי המוטיווציה הדתית המוסלמית, להדגיש את כוחה הממשי של הדת ולהשליט אותה בכוח החרב. הדרישה המרכזית מכל אדם היא שייכנע לכוחו של אללה ויקבל על עצמו את מרותו. לכן ערך הכבוד כל כך מרכזי בתודעה המוסלמית, ומנגד העלבון הוא בלתי נסבל. הכול נתפש בפריזמה של ערכים אלה. אגב, גם קריאות המואזין ברמקול ביום ובלילה הם ביטוי להשלטת הדת על המרחב, הן כלפי עצמם והן כלפי זולתם.
כיוון שהכוח והשלטון תופש מקום מרכזי, ממילא שליט שלא נודע כחזק ואכזר אינו יכול לשרוד בתרבות המוסלמית.

מקום שהיה כבוש בעבר לאסלאם
על פי התפישה המוסלמית, העולם מחולק לשני חלקים. 'דאר אל אסלאם' הוא החלק שכבר כבוש על ידי האסלאם. 'דאר אל חרב' הוא מקום המלחמה, שמצווה לכבוש אותו עד שיהפוך לשטח מוסלמי. ולאחר ששטח מסוים נכבש על ידי האסלאם, הוא מוכרז כאדמת קודש מוסלמית, שאסור בשום תנאי לוותר עליה. וגם אם ייכבש שטח זה מידם למשך מאות שנים, בעיני ההלכה המוסלמית הוא נחשב עדיין כאדמת הקדש שחובה להחזירה לשליטה מוסלמית. לכן מוסלמים מבצעים יותר פיגועים בספרד ובשטחים גדולים בהודו, מפני שהאסלאם שכבש אותם בעבר תובע אותם חזרה. ואם אי אפשר לכובשם, אז לפחות מבצעים בהם פיגועים, כדי שלא יוכלו לקיים בהם חיים תקינים עד החזרתם לידי שלטון האסלאם.

ארץ ישראל היא מקום המלחמה
מדינת ישראל מהווה מבחינתם בעיה כפולה, שכן היא קמה על שטח שהיה כבוש בידי האסלאם מאז היווסדו (זולת תקופה של כמאה שנה שנשלט על ידי הצלבנים), ולא זו בלבד, אלא שארץ ישראל נמצאת בלב השטחים המוסלמים. לכן זהו המקום הראשון מבחינתם שעליהם לכבוש, בחרב או בערמה. יש ביניהם דתיים יותר ודתיים פחות, אבל היסוד המרכזי החותר לכיבוש ושליטה נותר קיים במידה רבה אצל כולם.
הוויכוח כיום בין המתונים לקיצוניים הוא בשאלה האם יש הכרח לבצע הסכמים עם מדינת ישראל כדי להביא לנפילתה, או שאפשר לפורר אותה מבפנים על ידי מלחמת גרילה ממושכת. אבל על המטרה עצמה, פירוק מדינת ישראל וכיבוש ארץ ישראל כולה, אף אחד אינו מוותר.

המשבר שפקד את האסלאם
במלחמות ידעו המוסלמים להשקיע, אך לא בפיתוח מדעי וחברתי. וכך ברבות הימים נותרו מפגרים מבחינה טכנולוגית, ולא היה בכוחם לעמוד מול תרבות המערב. ארצותיהם נכבשו, שליטת האסלאם התרופפה, ולמשך זמן מה הם נאלצו לסגת משאיפותיהם.
בדורותינו אלה חזרו הערבים והמוסלמים לשלוט בארצותיהם, ובמקביל חוזרת למקומה בתהליך הדרגתי המוטיווציה הדתית להשליט את האסלאם. אם יוכלו לנצל לשם כך את השיטה הדמוקרטית - ינצלו, וכאשר יעלו לשלטון יבטלו את השיטה הדמוקרטית, וביד ברזל יגדעו כל ניסיון לאיים על שלטונם. כך נפלה איראן בידי האייתולות ורצועת עזה בידי החמאס. עתה, רק באלימות אפשר יהיה להורידם מהשלטון (אגב, דברים אלו נכתבו מיד לאחר נאום נתניהו, לפני הבחירות המזויפות באיראן וכשלון ההפגנות שם).

מייסד המדינה התורכית החילונית
דוגמא מאלפת לכך ניתן ללמוד ממייסד המדינה התורכית המודרנית - אטאטורק. הוא הכיר היטב את הצופן הפנימי של האסלאם, ולכן כאשר רצה לייסד את המדינה התורכית על יסודות חילוניים, קבע בחוקה שהאחראי היחיד על הפרדת הדת מהמדינה יהיה הצבא. הוא לא סמך על הממשלה, לא על בית המשפט ולא על תהליך הבחירות הדמוקרטי. הוא ידע כי רק מי שמחזיק בכוח החזק ביותר במדינה יוכל לשמור שלא תיפול בידי האסלאם. אם לא כן, אם פעם אחת יצליחו המוסלמים לעלות לשלטון - אח"כ כבר לא יהיו יותר בחירות, ולא ניתן יהיה להורידם מהשלטון בדרכי שלום.

מדוע המזרחנים אינם מתריעים
יש פקולטות שלמות בעולם שעסוקות בחקר האסלאם והעמים הערבים. ולכאורה יש לשאול, מדוע המומחים למיניהם אינם מתריעים בפני ממשלות המערב על הסכנה הנשקפת מהאסלאם המתעורר.
הבעיה היא ששפת התקינות הפוליטית (פוליטיקלי-קורקט) המקובלת כיום אינה מאפשרת כמעט לדבר ברצינות על האיום המוסלמי. הרי כל האנשים אמורים להיות שווים ללא הבדל דת, גזע ומין, ואיך אפשר לטעון שהתרבות המוסלמית מייצרת כיום את האיום החמור ביותר על שלום העולם? לכן גם מי שמנתח את הדברים כראוי, אינו מסוגל להביע את מחשבותיו כראוי במסגרת שיח הציבורי המקובל. וכך הסכנה הולכת וגוברת בלי שיהיו כמעט מומחים שיזהירו את ישראל ואת העולם מפניה. אגב, דווקא אישים מוסלמים, שחפצים להדגיש את הצדדים החיוביים שקיימים בתרבות האסלאמית ומתייראים מפני עלייתם של הצדדים השליליים, הם שמתריעים כיום מפני הסכנה שבאסלאם. אבל לא מקשיבים להם.

כיצד להתמודד עם האיום
הדרך היחידה לפטור את המוסלמי ממלחמה, היא ליצור מצב שבו הוא יהיה אנוס לגמרי. שלא תהיה בידו יכולת וסיכוי להצליח. אז הוא ימתין שנים ודורות, וכשתבוא שעת הכושר, ישוב להילחם. ואולי בינתיים יחזרו המוסלמים בתשובה ויתקנו את תפישתם, או לחילופין יגיע זמנה של דת זו להיעלם מן העולם כמו שנעלמו דתות אחרות.
אבל כשאנו מקרינים פקפוקים ביחס לזכותנו על הארץ ולנכונות שלנו להילחם עליה, אנו מעודדים אותם להילחם בנו. גם מצבנו הבינלאומי לא משתפר, כפי שלא השתפר בעקבות הסכמי אוסלו הזכורים לשמצה. ככל שנסכים יותר לוותר, כך יותר אישים בעולם יתמכו בדרישה "להחזיר" לערבים את "כל זכויותיהם", כלומר לבטל את קיומנו. כך גם אירע בעקבות 'נאום בר אילן'. ראש הממשלה ותומכיו היו בטוחים שבזכות כניעתו ללחצים והסכמתו להקמת 'מדינה פלשתינית' מפורזת - יוסר הלחץ הבינלאומי בנושא ההתנחלויות. והנה המציאות הפוכה - כל פשרה מצידנו תגרור דרישות נוספות.

ההתנחלויות הן הערובה לשלום ובטחון
לכן מציאותם של המתנחלים וההתנחלויות, שבאים בשם ההבטחה האלוקית לאברהם, יצחק ויעקב, הוא הדבר החשוב ביותר לביטחון ישראל. אויבינו יודעים שאין בידם כוח לנצח את ישראל במלחמה חזיתית, אבל הם בטוחים שיוכלו לפורר את ישראל על ידי טרור ומלחמות גרילה. רק המתנחלים ונחישותם ואמונתם עומדים בדרכם. וכל זמן שהמתנחלים אינם מוכנים להתפשר על כלום, וממשיכים להיאחז בקרקע ולהתרבות ולהתחזק, וניצבים כחומת מגן, אין בידי המוסלמים יכולת לפורר את ישראל.
ואשרי מי שיוצא לעזרת ה' בגיבורים, ונרתם למען הגדלת והרחבת ההתנחלויות לאורך ולרוחב ולעומק, כי זה היסוד לביטחון ישראל ולישועת ישראל. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז

רביבים

רביבים
קביעות עיתים לתורה
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
שש השאלות ששואלים אדם בדין
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

21 דק'
צניעות
הלכות צניעות א'
הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי גרינברג
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב נחשון רבינשטיין

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז