ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
השנה חג השבועות חל ביום שישי, כך שהוא צמוד לשבת, ובמצב כזה מצווה להניח בערב יום טוב עירוב תבשילין, שעל ידו מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכנו מיום טוב לשבת.
עירוב תבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת, ונקרא 'עירוב', מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב בשביל יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו בשביל שבת. וכל זמן שהעירוב קיים, מותר לעשות ביום טוב בשביל שבת את כל מה שמותר לעשות בשביל יום טוב. ואומנם מהתורה גם בלא עירוב תבשילין מותר לבשל מיום טוב לשבת, כי רק ליום חול אסור לבשל מהתורה. אלא שחכמים אסרו זאת בלא עירוב תבשילין, משום כבוד יום טוב וכבוד שבת (ביצה טו, ב).
כבוד יום טוב, שאם היה מותר לבשל מיום טוב לשבת בלא הגבלה, היו עלולים בעקבות כך להקל לבשל גם מיום טוב לחול, והיו עוברים בכך על איסור תורה. לפיכך, התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים במלאכת ההכנה בערב יום טוב על ידי עירוב תבשילין, כך שכל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא המשך למה שהתחילו בערב יום טוב. וכשיראו שאפילו לשבת אסור לבשל בלא עירוב תבשילין, יאמרו קל וחומר הוא שאסור לבשל מיום טוב לחול (דעת רב אשי).
כבוד שבת, שאם לא יכינו עירוב תבשילין, יש חשש שמא מתוך ההתעסקות בהכנת סעודות יום טוב, ישכחו שלמחרת שבת, ויגמרו את כל המנות המשובחות ביום טוב. ועל ידי עירוב תבשילין שצריכים להניח מערב יום טוב, יזכרו במשך יום טוב שצריך להשאיר מנות יפות לשבת (דעת רבא).
מצווה על כל משפחה להניח עירוב תבשילין
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
802 - גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
803 - כשקדושת החג פוגשת את השבת
804 - 'חפצי קודש' לתשתית חיינו
טען עוד
עירוב אחד מועיל לכל בני המשפחה והאורחים
על ידי עירובו של בעל הבית או בעלת הבית רשאים כל בני ביתם והאורחים שלנים אצלם להשתתף במלאכת הבישול והאפייה, שטיפת הכלים ועריכת השולחן לקראת השבת. ורשאי בעל הבית למנות אחד מבני ביתו או אורחיו שיניח את העירוב בשביל כולם.
כמו כן המתארחים בבית מלון כשר, כיוון שהם אוכלים מתבשילי מטבח המלון, הרי שהעירוב של המלון מועיל להם, וכולם רשאים להדליק ביום טוב נרות לכבוד שבת. וכן בישיבה, העירוב של הישיבה מועיל לכל תלמידי הישיבה ואורחיה (פניני הלכה מועדים ח, ג).
כיצד מניחים עירוב תבשילין
נוטלים בערב החג תבשיל ופת ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
תבשיל העירוב צריך להיות מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים, סלטים מבושלים, או תבשיל ירקות. אבל דבר שאין ראוי לאוכלו עם פת, כגון דייסה, אטריות ואורז, למרות שהם מבושלים, אינם ראויים לעירוב (ביצה טז, א; שולחן ערוך תקכז, ד). לכתחילה מניחים גם פת, אבל מצד הדין די בתבשיל.
לכתחילה טוב להניח לעירוב מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על סיר מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת. אמנם מצד הדין אפילו נטל מעט עדשים שנשארו בשולי הקדירה שבושלו לצורך יום חול, יצא ידי חובה, ובתנאי שיהיו כשיעור כ'זית' (כמחצית ביצה) (פנה"ל מועדים ח, ב).
מה עושים בתבשיל העירוב
רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל ונעשתה על ידו מצווה אחת, ראוי להמשיך ולקיים בו את מצוות עונג שבת. וכן נוהגים לקחת את לחם העירוב כלחם משנה ולבצוע עליו בסעודה שלישית (משנה ברורה תקכז, יא; מח).
התחילו לאכול מתבשיל העירוב ביום טוב, כל זמן שנותר ממנו כזית, מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכי השבת. אבל אם לא נותר ממנו כזית, אסור לעשות יותר מלאכות לשבת ביום טוב. וגם אם נותרה הפת שהונחה לעירוב, אין היא מועילה, כי עיקר העירוב הוא התבשיל (פניני הלכה מועדים ח, ג).
אימתי העירוב של גדול העיר מועיל
על אף שמצווה על כל אדם להניח עירוב תבשילין, מצווה על גדול העיר, כלומר על רב המקום, להניח עירוב תבשילין לכל בני המקום. ועל ידי העירוב שלו יהיה מותר גם למי שלא הניח עירוב תבשילין מחמת אונס או שכחה, לבשל מיום טוב לשבת. וכן מי שאינו יודע להניח עירוב תבשילין, יכול לסמוך על העירוב שגדול העיר מניח.
אבל מי שהיה יכול להניח עירוב ועבר ולא הניח, כיוון שביטל את המצווה להניח עירוב, אינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר. וכן מי ששכח פעמיים רצופות להניח עירוב, בפעם השנייה דינו כמי שלא הניח בפשיעה, ואינו רשאי לסמוך על העירוב של גדול העיר. אבל מי ששכח פעם אחת, ובפעם הבאה זכר, ושוב שכח, אינו נחשב כפושע והעירוב של גדול העיר מועיל לו (פניני הלכה מועדים ח, ד, 5).
צריך להקנות את העירוב לכולם
כדי שהעירוב יועיל לכולם הוא צריך להיות שייך לכולם, לשם כך צריך לעשות פעולת קניין. כלומר הרב צריך לתת את תבשיל העירוב לאדם אחר, שיגביה אותו טפח כדי לקנות אותו בשביל כל בני העיר וגם הרב והוא בכללם. ואז, כאשר תבשיל העירוב שייך לכל בני העיר, ייקח הרב את העירוב, יברך עליו ויאמר: "בזה העירוב יהא מותר לנו ולכל בני העיר לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
לכתחילה טוב שיעשה את הקניין מבוגר שהגיע למצוות ואינו סמוך על שולחנו של הרב, ובדיעבד אפשר שאשתו של הרב תעשה את פעולת הקניין עבור כל בני העיר (שולחן ערוך שסו, י; תקכז, י-יא).
למי העירוב של הרב יכול להועיל
העירוב של הרב מועיל לכל מי שנמצא בתחום שבת, ואפילו מי שלא ידע בעת הנחת העירוב שכיוונו עליו, כל שנודע לו ביום טוב שהרב הניח עירוב לכולם, יכול לבשל לשבת על סמך העירוב שהרב הניח. אבל מי שמחוץ לתחום שבת, אין העירוב מועיל לו, מפני שאינו יכול לבוא לאוכלו (שולחן ערוך תקכז, ח-ט).
במקום שידוע שהרב מקפיד להניח תמיד עירוב לכולם, יכול מי ששכח לסמוך על כך בלא בירור נוסף, שחזקה על הרב שזכר להניח עירוב לכולם, ואם ישכח יודיע זאת ברבים, כדי שלא יטעו לבשל על סמך העירוב שלו (רמ"א תקכז, ט).
בנוסף לרב המקום, רשאי כל אחד מתושבי המקום להניח עירוב בשביל כולם, כדי שאם הרב ישכח, יודיע לרב ולציבור שהניח עירוב, ויוכלו לסמוך על עירובו. לשם כך עליו להקפיד שאדם אחר יגביה את תבשיל העירוב טפח, כדי לקנותו בשביל כולם, ויאמר את הנוסח המיועד לכל בני העיר (משנה ברורה תקכז, לב; שער הציון לא).
האם נשים חייבות ללמוד תורה?
שני חלקים במצווה ללמוד תורה, האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים, ובחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד. וכפי שאמר ה' למשה רבנו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ... אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל... ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ג-ח). הפנייה של ה' דרך משה הייתה אל הגברים והנשים כאחד, וכפי שדרשו חכמים: "'כה תאמר לבית יעקב' - אלו הנשים, 'ותגיד לבני ישראל' - אלו האנשים" (מכילתא שם). והתשובה הייתה מאת "כל העם יחדו – כל אשר דיבר ה' נעשה".
החלק השני והוא הנקרא מצוות תלמוד תורה ועניינו ללמוד את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהתעמק ולדקדק בתורה כולה, גם במה שאינו נוגע באופן ישיר להדרכת החיים. בחלק זה גברים חייבים בלבד, שנאמר: "ולימדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט), דרשו חכמים: "ולא את בנותיכם" (קידושין כט, ב). אומנם אישה שתתנדב לקיים את מצוות תלמוד תורה, תזכה לשכר (סוטה כא, א).
בעבר, ההבדל בחובת מצווה זו בין הגברים לנשים היה גדול, וכיום ההבדל הצטמצם מאוד, שכן כדי לדעת לחיות חיי תורה בימינו, צריך ללמוד הרבה הלכה תוך הבנת ההיגיון שבה, והרבה אמונה ומוסר דרך לימוד התנ"ך וספרי אמונה, ואף רוב הגברים אינם מצליחים למלא את חובתם בכך.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
