ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מותר ליהנות מהחיים?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
בעניין הכוונה שלא לשמה יש כמה וכמה מדרגות: הכוונה הגרועה ביותר כאשר אדם לומד תורה על מנת להתייהר, או על מנת לקנטר ולקפח את חברו בהלכה. עליו נאמר: "כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו בעודו במעי אמו". הוא לומד תורה מתוך כוונה הפוכה מרצון התורה. התורה דורשת מאדם להיות עניו, והוא לומד תורה על-מנת להתייהר, להתגאות, להראות שהוא יודע תורה, שהוא חכם, או על-מנת לפגוע בחברו ובתורה. על אדם כזה נאמר: "נוח לו שלא נברא". ויש שלא לשמה שאינו כל-כך שלילי כמו להתייהר ולקנטר אבל גם הוא שלא לשמה. אם אדם עוסק בתורה על-מנת לעשות אותה קרדום לחפור בה. כל כוונתו בלימוד התורה - להתפרנס. עליו נאמר: "ודהשתמש בתגא - חלף" - מי שמשתמש בכתרה של תורה לצורך עצמו, ראוי לו לחלוף מן העולם. אדם זה אינו מתכוון לפגוע בתורה ולעשות דברים שליליים, אבל הוא משתמש בתורה למטרות אחרות שלא לשמה, ואוי לו לאדם שעושה זאת. ויש שלא לשמה שאדם לומד תורה ע"מ לקבל פרס, כלומר: ע"מ לקבל שכר מאת ה' על התורה שהוא לומד. גם לימוד זה אינו לשמה, אבל על לימוד כזה נאמר: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה". אבל על כל פנים, גם אדם זה עדיין רחוק משלמותו.
לפעמים אדם עושה מצווה מתוך כוונה לשמה ממש, לעשות את רצון אבינו שבשמים, אבל בכל זאת מעורבת בכוונתו גם מחשבה זרה, הוא עושה זאת גם מפני שהרואים ישבחוהו על כך, ולפעמים, הוא מכוון רק לשם שמים, אבל כאשר הוא רואה שמשבחים אותו, הוא מתאמץ יותר בעשיית המצווה. הווי אומר שגם זה גורם משפיע ועדיין מעורבת בכוונתו כוונה נוספת גם אם היא לא עיקרית, בכל זאת עדיין ליבו אינו טהור לגמרי. אם אמנם יש ערך רב גם למעשים שמעורבת בהם כוונה אחרת אך השאיפה של עובדי ה' באמת צריכה להיות שעבודתם תהיה עבודה טהורה לגמרי, שלא יהיה בה פניה אחרת, אלא לשם ה' יתברך בלבד.
מותר ליהנות מהחיים? (4)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
2 - 27. המשך מידת הפרישות
3 - 29. פרישות מביאה לטהרה
4 - 28. סוגי הפרישות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
