ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נראה שאין כוונת דברי חכמינו אלה לספר את סיפור המלחמה כמו שהוא, אף שבאמת הייתה מסורת על האבן שבקש עוג לזרוק על ישראל. אך עיקר כוונת חכמים הייתה לעמוד על אופי המלחמה. עוג בא בכוחו הגופני הגדול כנגד ישראל אשר באו בשם ד', והגוף הגדול אינו יכול לעמוד בפני רוח האמונה והסייעתא דשמיא שהן המנצחות.
אכן נראה שהתיאור המפורט של מעשה עוג בא להראות מה קורה לכוח גשמי ללא רוח פנימית. אפשר שחכמים בקשו להמשיל את הכוחות הצבאיים הכבירים של עוג מלך הבשן לאבן הזו שהוא רצה לזרוק על ישראל. לישראל לא היו כוחות רבים, ובדרך הטבע ביכולתה של מכה אחת להכות את עם ישראל כולו. עוג לעומת זאת, ריכז את הכוחות והנהיג אותם למלחמה, זו היא כוונת חז"ל בתיאורם את לקיחת האבן ששם על ראשו. אכן עוג וצבאו היו אמנם חזקים פיזית, אבל נטולי תוכן רוחני, חסרי מוטיבציה ערכית. שכן כל ראשי הצבא עסקו בשיפור מעמדם, בכבודם, בגאווה נבובה, וממילא חדר ריקבון להנהגה הצבאית. את זה המשילו חכמים באומרם שבאו נמלים ועשו חורים בהר, וההר צנח על צווארו. עוג מלך הבשן התחיל לחוש בקלקולים שבצבא, ובסכנה שמא צבאו לא ינצח. הוא מנסה להוריד את ההר, אבל כבר היה מאוחר. הרברבנות שלהם שהם ינצחו סבכה אותם, השיניים נתארכו ונסתבכו בהצהרות של ההתפארות וכבר אי אפשר היה לסגת.
כנגד צבא שראשיו עסוקים ברדיפת כבוד ועינוגים, די בפגיעה מועטה כדי שתוציא אותו משווי משקלו, וכך הוא מתמוטט ונשבר. כך פעל משה. הוא פגע בקרסולו של עוג, אמנם מפגיעה בקרסול לא מתים, אבל עוג התמוטט ונפל, והאבן שעל ראשו ריסקה אותו ומת. הנמשל: ישראל בכוחם הקטן יחסית, אבל בעוצמה רוחנית, בכוח האמונה והביטחון בד', הצליחו לערער את המערך הצבאי של עוג מלך הבשן, והוא נתרסק מעצמו.
זה מזכיר קצת את מלחמת ששת-הימים אשר פרצה בגלל רברבנותו של נשיא מצרים דאז, שהתאחד עם סוריה וירדן ושאר המדינות במטרה להלחם בישראל. הוא התפאר שבזמן קצר ינצח את ישראל, והכניס את צבאו לסיני, ואחר כך לא ידע כיצד לרדת מהעץ שטיפס עליו ברוב התפארותו. למרות שלערבים היה כוח צבאי גדול ועצום, הם נפלו בזמן קצר, וצבא ישראל הקטן הצליח לערער את המערך הצבאי המצרי - והכול התפורר. כך היה גם ברמת הגולן כנגד סוריה, וכך ביש"ע כנגד ירדן.
הרוח הפנימית, האמונה, המוטיבציה, והכול מתוך שם ד' הנקרא עלינו ועזרתו, הם תמיד מנצחים את הכוח הגשמי החיצוני הריק מאמונת אמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
