ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה אייזנבך
"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת: וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה" (במדבר י' ב-ה).
החצוצרות והתרועה הם סממני מלכות מובהקים. בחוקי מדינת ישראל ובחוקי מדינות רבות אחרות מצוי היום הד לכך, במה שמכונה "תרועת הנשיא". באמצעות החצוצרות משה מנהיג את העדה, את הנשיאים ומפקח על המסעות. מעמד זה מעניק למשה רבנו את הרשות להכריז:
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (שם לה-לו).
במצב זה משה רבנו נמצא במקום האידיאלי שבו כל מנהיג שואף להיות.
עם זאת, מיד אחר כך, באה סדרת נפילות איומה:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק..." (שם, י"א א).
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (שם ד).
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו..." (שם י).
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה..." (שם, י"ב א).
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (שם ד).
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו..." (שם י).
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה..." (שם, י"ב א).
גם הצורך באיסוף שבעים זקנים חדשים ונבואת אלדד ומידד, רומזים למשבר מנהיגותי אצל משה.
ניתן ללמוד עד כמה היה חמור השבר, באמצעות סקירת הפרשנות המגוונת שניתנה לבעיה הראשונה:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק...".
לרש"י: כבר כאן נפגעה "שכבת הקצינים העליונה" אומנם לשיטתו, התלונה הייתה רק בענייני עייפות" (שמות כ"ד י), אבל המדרש מחמיר בענין, הרבה יותר. וז"ל:
"כמתאוננים, אין מתאוננים אלא מתרעמים מבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום" (ספרי במדבר פיסקא פה).
ועוד שם:
"רבי אומר כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנאמר 'כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו'...".
האברבנאל גם הוא מפרש לחומרא וז"ל:
"ספר הכתוב, שעם היות שבני ישראל עמדו בסיני שנה אחת וקבלו שם תורה ומצוות, למודים ותוכחות אלהיית, הן לא נפרדו מאמונותם הרעות והכוזבות שהיו להם במצרים, בתוך המצריים הפושעים, ולא נזהרו ג"כ מהמדות המגונות והשטיפה במאכל ובמשתה שהיה להם במצרים. כי במקום שהתורה האלהית באה להיישירם באמונות האמתיות ובמדות המשובחות, הנה הם לא קבלו מוסר ותמיד היו משוקעים בהפסד דעותיהם ובזוללות ובפתיחות מנהגיהם הרעים אשר קנו שמה. ומפני זה בנסעם מהר השם, עם היות שהיה ארון הברית נוסע לפניהם וענן ד' עליהם הנה הם חזרו לחסרונם אם בדעות ואם במדות".
נסיים בפרשנות של בעל הכלי יקר, שגם הוא מעמיד את העם במצב רוחני חמור, בעקבות המאורעות המתוארים בפרשתנו. וז"ל:
"לא מצינו מפורש במקרא מהו אנינות זה ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. אך מאחר שמצינו שתי תלונות מפורשים במקרא, האחת 'זכרנו את הדגה' וכו', השניה 'בוכה למשפחותיו על עסקי עריות' וכו', אם כן, ודאי כל הפרשה מדברת מענין אחד והכל היתה תלונה אחת .... ובלי ספק שכל פסוקים אלו מן 'וישובו ויבכו גם בני ישראל' עד 'וישמע משה את העם בוכה' הכל מדבר בבכיה אחת. ומטעם זה, השתדלו חז"ל לפרש התלונה בדרך רחוקה כי במסכת יומא (עה א)...וחד אמר עריות ולישנא מעליא נקט (ובלשון נקיה השתמש הכתוב) כמה דאת אמר (משלי ל כ) 'אכלה ומחתה פיה'. ולדעתו פשוט לומר שגם 'מי יאכילנו בשר' לישנא מעליא נקט".
לכל השיטות הנ"ל, למרות מנהיגותו של משה שקיבל תמיכה אלוקית ומינוי מן השמיים ולמרות מעמד הר סיני ונסי יציאת מצרים, בעית המנהיגות לא נפתרה ולא פטרה את משה מהעבודה הקשה - הסזיפית - של טיפול בעם ובבעיותיו. רבה עוד הדרך עד לתיקון.
הלקח שלנו לדורות הוא דווקא למנהיגים!
כל מנהיג בדורו, חייב מצד אחד, לשאוף להעלות את קהילתו כמה שיותר גבוה ולקרבם להתעלות הרוחנית שהייתה במעמד הר סיני. מצד שני, לאמץ את מידת הסבלנות שרק היא תאפשר, בטווח רחוק, השגת מטרות אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
