עתניאל בן קנז | הרב אלחנן בן נון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
שעורים בתנ"ך
ספר שופטים

קטגוריה משנית

ספריה
תנ"ך
הררי עוז

6197

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הראל עוז

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לשיעורי וידאו של הרב שמעון קליין בפרק זה:
עתניאל בן קנז ומבנה תקופת אהוד בן גרא
המשך הדרדרות עם ישראל

פתיחת הפרשיה הזו זהה, לתבנית של הפרשיה הכללית מפרק ב'. התבנית הקבועה של תקופת השופטים, מתגלה במדויק שלב אחר שלב.
יתרה מזו, בפירוט השלבים משתמש הנביא כמעט באותן הלשונות מפרק ב'. השינויים היחידים, שבין שתי הפרשיות הם, כמובן, השמות. תחת שמו של האויב הלא ידוע מפרק ב' מופיע שמו של כושן רשעתיים, ועתניאל בן קנז ממלא בארוע זה את תפקיד המושיע.

פרק ב'	פרק ג'
ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ד' ויעבדו את הבעלים	ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ד'... ויעבדו את הבעלים
וימכרם ביד אויביהם מסביב	וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים
ויקם ד' שפטים ויושיעום	ויקם ד' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז

כיון שכך, ראוי לשים לב דוקא לאותן נקודות, המיוחדות לפרשיה זו :

עתניאל
שני פרטים חשובים נקשרים בדמותו של עתניאל.
1. עתניאל, בעלה של עכסה בת כלב, הוא שכבש את קרית ספר, בחיי יהושע. לפיכך יש לראותו כשייך, מבחינה מסוימת, לדור הזקנים, אע"פ שהוא פותח את תקופת השופטים.
2. הוא, אחי כלב, מנהיג את שבט יהודה. פרשית הכנת המלוכה, שהיתה אבן יסוד בתכניתו של יהודה בכיבוש הארץ המתחדש, הציבה את עתניאל במרכזה, כמועמד הטבעי למלכות בעיני שבט יהודה. למרות, שיהודה לא הצליח להרים בכחות עצמו את מפעל הכיבוש, נשארה לו עצמתו הרוחנית, ועתניאל מצא עצמו ברבות הימים מנהיג את ישראל, כשופט.
לשני ענינים אלו נזדקק להלן.
ערכו הרוחני של התיאור היבש בפרשיה יתחוור על רקע השוואה בין פסוקי הפתיחה כאן לבין פסוקי הפתיחה של שתי פרשיות השיעבוד הבאות: מואב וכנען.
בשלש נקודות ניתן להשוות בין שלש הפרשיות:

1. מקום מוצאו של הכובש	2. משך זמן השיעבוד	3. המושיע / השבט
ארם נהרים	8 שנים	עתניאל/יהודה
מואב	18 שנה	אהוד/בנימין
כנען (חרשת הגוים)	20 שנה	ברק בן אבינעם/נפתלי

למקום מוצאו של הכובש נודעת חשיבות מכרעת.
ארם נהרים היא מעצמה, שבאה על ישראל מרחוק. המניעים של כושן רשעתים בכיבוש ארץ ישראל הם אסטרטגיים בלבד 1 . כושן לא סכן את שלומם ובטחונם של יושבי הארץ. נהפוך הוא, יתכן ואף היה מעוניין ביישובה של הארץ, בגלל מיקומה על אחד הצירים המרכזיים בדרכי העת העתיקה, היא מהווה נקודה אסטרטגית חשובה, שבה מעונין מלך ארם להציב דריסת רגל.
מלך, שבא על ישראל ממקום רחוק כל כך כמו ארם נהרים, ודאי שלא בא בראש צבא זעיר. מסתבר, שכיבוש הארץ בידי כושן רשעתים היה מאורע צבאי רחב היקף. אותם הדברים אמורים גם ביחס למלחמתו של עתניאל בכושן. עתניאל לא נלחם במעצמה הארמית בכוחות עצמו בלבד. גם הוא, עמד בראש צבא גדול עת יצא לגאול את ישראל מידי הכובש הארמי. אף על פי כן לא מוצא הנביא עניין בתיעוד, ולו הקצר ביותר, של הקרב שהתחולל בין עתניאל לכושן. המידע, שמוסר הנביא אודות המאורע כולו מסתכם בשלשה משפטים סתמיים לכאורה :

וימכרם ביד כושן רשעתים... ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמונה שנים... ויקם ד' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז... ותעז ידו על כושן רשעתים.

עגלון, לעומתו, מסוכן לישראל, כעם, הרבה יותר. מיקומה של ארצו, בשכנות לארץ ישראל היא המניעה אותו ללטוש עין אל שטחיה הפוריים. עגלון רוצה לכבוש חבלי ארץ. מגמתו, לספח אליו שטחים, יוצאת בחלקה אל הפועל בכיבוש יריחו. בדור שלישי יקראו הכנענים, היושבים בצפון גבול ישראל, למלחמת עמים בינם לבין ישראל. הלא כנען נקראה הארץ בפיהם במשך דורות, עד שבא יהושע וכבשה מידם. לדידם, הגיעה שעת הכושר להחזיר לידיהם את הארץ. הכנעני מנסה, בדרך של מלחמה חזיתית לחרוץ את גורל הארץ, השנויה במחלוקת. הפעם מרחפת מעל ראשי בני ישראל בחלקם סכנת השמדה.
מן ההשוואה הנ"ל עולה שהיתה כוונה אלוקית בדירוג הפורענות שבאה על ישראל מידי הגוים בפרוס תקופת השופטים.
אל שתי נקודות ההשוואה האלו מצטרפת נקודה שלישית, שהיא: מוצאו ומעמדו הרוחני של המושיע.
דמותו של עתניאל, כאמור, קושרת אותנו בשתי נקודות משען רוחניות: דור הזקנים ושבט יהודה. לזה יש להוסיף כי על עתניאל בן קנז נאמר בגמרא שספקות שנפלו בהבנת התורה בזמן יהושע החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו 2
הרי שהמושיע קשור עוד למסירת התורה על ידי משה. מכאן ואילך יופיעו השופטים ממקומות רחוקים יותר, וגדולתם הרוחנית קטנה יותר. אהוד יופיע מנחלת בנימין, וברק בן אבינועם, שיעזר ביד אשה 3 , יופיע מגבול הצפון, מנחלת נפתלי.

עניינה של הפרשיה, אם כן, להצביע על מדת הרחמים בפורענות הפותחת את תקופת השופטים, שהיא, יחסית, קלה. שמונה שנות תלות בשליט, שמניעיו בכיבוש הארץ אינם מסכנים יתר על המידה את שלום יושביה, הספיקו כדי לעורר את העם לשוב אל אלוקיו תחת הנהגתו של עתניאל בן קנז, זקן הדור משבט יהודה.
מכאן ולהבא תלך הרגישות הרוחנית ותקהה מדור לדור. בדור הבא תאלץ היד האלוקית להכות בעצמה רבה יותר מזו שהכתה בדור שלפניו, מכיון ש"במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם", גם התשועה, שתבוא לבסוף, לא תשווה בעצמתה הרוחנית לתשועה, שהיתה בדור שקדם. ככל שהרגישות הרוחנית הולכת וקהה, כך מחריפה עצמת המכה, שתפקידה לעורר את העם לתשובה. "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטֹאתיכם" 4 . במצבים מסוימים, כשהעם כבר התרגל לתהליך, הוא שוקע בתוך הכניעה והשעבוד יותר ויותר, כך שלמכות מסוימות הוא אינו מגיב, אז יגבר הלחץ על האומה: משמונה שנות שיעבוד לשמונה עשרה ולעשרים, ומלחץ של כובשים בעלי ענין צבאי וכלכלי, ללחץ שטומן בחובו סכנה קיומית. בתהילים 5 ישנו פסוק העוסק בתקופת השופטים

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וַיָמֹכּוּ בעֲוֹנם

על זה אומרים חכמים שמפעם לפעם נעשו ירודים יותר ויותר לשון "כי ימוך אחיך" וכך מסביר מדרש תנחומא 6

ודעו מה הקב"ה מנסה את ישראל לדעת אם יעשו תשובה. תחילה מביא פורענויות על האומות…חזרו מוטב ואם לאו מפסיד ממונם... אם חזר מוטב ואם לאו הקב"ה מביא רעה על אחת מערי ישראל

שיעור במלחמה

ואלה הגוים אשר הניח ד' לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום.

כזכור, קשר הנביא בין שני סוגי המלחמות. העם, שלא השכיל להכיר את דרך כיבוש הארץ במדרגה הרוחנית של מלחמות ד', נאלץ להכיר את החיוניות שבהורשת יושבי הארץ בדרך של מצוקה ומלחמה. ברם, מן ההדרגה המצטיירת בפרשות השיעבוד, עולה כי בביטוי "ללמדם מלחמה" טמונה משמעות נוספת.
מצבי המלחמה המשתנים בתקופת השופטים הציבו את בני ישראל בעמדות רחוקות וקרובות מרבש"ע, לסירוגין. בכל פעם שגדשה הפורענות את יכולת הסבל של האומה היא ידעה למצוא את הדרך אל אלוקיה: "ויזעקו בני ישראל אל ד'". עם זאת ככל שתהליך ההדרדרות הרוחני צבר תאוצה הלכה וגאתה העקשנות הרוחנית. העם, שהיה תולה את כשלונותיו בגורמים טבעיים בלבד, ואמונתו נחלשה, היה מתרגל לשיעבוד ונמנע מלנסות להשיב מלחמה. נקודת המפנה שבכל דור ודור היא השלב שבו הכבידה המצוקה כל כך, שלא נותר לעם אלא לזעוק אל ד', אז הופיע השופט והעם צעד בעקבותיו למלחמה. שלש פרשות השיעבוד שלפנינו פורשות לעינינו את השיעור האלוקי, שהנביא מגדיר במילים: "ללמדם מלחמה". המכה האלוקית, שהותאמה בכל דור לסף יכולתו הרוחנית של העם להתעורר באה ללמד את העם, בקצב שלו, מלחמה וגבורה, אמונה ובטחון. בדור ראשון לחץ הקב"ה את העם שמונה שנים וזה מצידו מיהר להגיב. הוא גייס את כוחותיו, זעק אל ד' והשיב מלחמה שערה. בדור שני כבר לא נזעק העם למלחמה אחרי שמונה שנים, כיון שרגישותו הרוחנית קהתה והוא קיבל כמצב טבעי את השיעבוד. אז נאלץ הקב"ה להנהיג את ישראל בחמת קרי ומדת השעבוד עלתה לשמונה עשרה שנה. אופי השעבוד גם הוא נהיה קשה יותר. כובש אכזרי יותר, בעל מגמות מסוכנות יותר, תפש את מקומו של המשעבד מן הדור הקודם. רק אז התעורר העם להבין את היד האלוקית, צעק, נלחם, נושע ו... שקע שוב בתרדמה רוחנית. אז היה צורך להחריף את רמת הגירוי, וחוזר חלילה.
"לימוד המלחמה" בתקופת השופטים נושא, אפוא, אופי כפול: ראשית, עצם הדרך, שבה מכיר ישראל את החיוניות, שבהכרתת יושבי הארץ בדרך של מצוקה ושיעבוד. שנית, הודות ללחץ המדורג, שהפעיל רבש"ע על כנסת ישראל מדי דור, התרוממה האומה בכח רוחני למלחמה, להתעורר אמונית ולאומית ולהלחם באויבים הכובשים אותם תחתיהם. דור דור ומלחמותיו, דור דור ואמונתו. מתברר שהמטרה "ללמדם מלחמה" אינה ענין צבאי, גם אינה עונש סתמי, אלא עונש חינוכי, נסיון, כדי לרומם את האמונה ולתקן את נפילותיה.

^ 1 חבל ארם נחלק לשתי ארצות:
ארץ ארם צובא, שהיא סוריה של ימינו, וארץ ארם נהריים, בתחום מסופוטמיה הקדומה, השוכנת בינות לנהרות הפרת והחדקל, ומכאן שמה.
^ 2 תמורה טז.
^ 3 "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ד' את סיסרא" (ד', ט)
^ 4 ויקרא כ"ו כז-כח.
^ 5 תהילים ק"ו מג.
^ 6 תנחומא בהר ג.

הרב אלחנן בן נון

ראש ישיבה ב"בית אורות" ורב היישוב שילה.

ספר שופטים
הצעיר באלפי מנשה
פרק ו
סיוון תשס"ט
ספר שופטים
חרב לד' ולגדעון
פרק ז
סיוון תשס"ט
ספר שופטים
צל האטד וקללתו
פרק ט
סיון תשס"ט
ספר שופטים
מפלת האריה
פרק יד
סיון תשס"ט

ספר שופטים

לימוד והעמקה ספר שופטים
השבטים ויושבי הארץ
נספח לפרק א
הרב שמעון קליין | חשוון תשעט
שיעורים בספר שופטים
כיבוש העיר ליש ונדידת פסל מיכה
פרק יח
הרב שמעון כהן | חשוון תשפ"ג
שיעורים בספר שופטים
פרשת פסל מיכה
פרק יז
הרב שמעון כהן | טבת תשפ"ב
שכם וציפורי
הנביאה - והדבורה
הרב מרדכי הוכמן | אדר תש"ע

ספר שופטים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב דוד דודקביץ'
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג צבי שכטר
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שבתי סבתו
הרב חגי לונדין
הרה"ג דוב ליאור

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז