ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ורבותינו הקדושים הודיעונו במאמרם על הפסוק "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין - אמר רבא יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלים ושותים, מתחילים בדברי תורה ובדברי תשבחות (אומרים שירים ותשבחות למלך הכבוד סלה, יתברך שמו), אבל אומות העולם שאוכלים ושותים אין מתחילים אלא בדברי תיפלות..." (מגילה יב, ב). ורצונם ז"ל ללמדנו רעיון עמוק, שעם ישראל נבדל מכל העמים לא רק באמונתו הטהורה ובתורתו הקדושה, אלא גם במנהגיו הישרים ובאורחות חייו הנעלים, בחגיו ובשבתותיו המלאים זיו, נועם והדרת קדש.
והנה למותר יחשב להגיד ההבדל העצום בתוכן ובצורה שיש לחגי ישראל ומועדיו שכולם נתנו מרועה אחד, יתברך שמו, לבין חגאות של אומות העולם. כי חגי ישראל נועדו מראש לזכור חסדיו, יתברך שמו ולהודות לשמו הנכבד והנורא, והם יסוד מוסד ואבן פנה להתחדשות והתרעננות הגוף והנפש ולהתעלות רוחנית וכמיהה וערגה להתקשרות הצורה ביוצרה, יתברך שמו, והשחררות מימי החול ולהתקדש לעבודת האל הנאדר בקדש.
וההפך הגמור מכל האמור, הם החגאות של אומות העולם, שכולם ריקים מכל תוכן וצורה, וכל כולם התפרקות יצרים והשתוללות ההמון הצמא לשכרות ולזימה. והמכיר את ימי אידיהם של אומות העולם, יודע היטב איך היו היהודים מסתתרים בבתיהם אחרי מנעול ובריח לבל יראו החוצה מפני חמת המציק של ההמון הנבער השתוי לשכרה והמחפש הזדמנות להתנכל ליהודים ולשדוד רכושם, אשר בזה מוצא פורקן ליצריו האפלים ולנפשו הבהמית, וכמה פוגרומים ופרעות עשו ביהודים בימי אידיהם, תקצר היריעה מהכיל אפילו חלק קטן מהם.
אמנם למרבה הצער והחרפה, נמצאים כמה אחדים מבין היהודים אשר הספיקו לשכוח את כל אשר עוללו להם הגויים בימי אידיהם, ובסכלותם ובפתיותם מוכנים לחגוג אתם את חגאותיהם ולהשתתף אתם בהוללותם. אין ספק שזה נובע מריקנות פנימית, חסרון ידיעה, והעדר כבוד עצמי ולאומי. ולמגנת לב נמצאים גם אחדים חסרי מצפון ורודפי בצע, המארגנים הופעות וריקודים ותזמורת בליל אידיהם, ובזה נכשלים ומכשילים אחרים באיסורים חמורים מן התורה, וכאומרו, יתברך שמו ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם (ויקרא כ, כג, וראה בספר החינוך מצוה רס"ב). וברור הדבר שהגויים בזים בלבם לכל האורחים האלה הבלתי קרואים, ורואים בהם כאנשים המוכנים למכור את בכורתם בנזיד עדשים. ולו חכמו כל אלה, ההולכים לרעות בשדות זרים והמחפשים תחליפים מלאכותיים, לשמור את חגי ישראל ומועדיו המפוארים והנהדרים, אז היו מבחינים בין האור שבחגי ישראל ובין החושך שבחגאות אומות העולם, ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
תכלית הדברים. על כל יהודי לדעת שהוא חוליא בשרשרת הדורות של העם הנבחר אשר בו בחר מלך עולם, יתברך שמו לשרתו ולברך בשמו, ולשמור מצוותיו, חוקותיו ומשפטיו, ובפרט בחגים וימים טובים שבהם האדם פנוי מעסקיו. וכן להיזהר ולהישמר שלא להיסחב בזרם העכור של הוללות ותועבות הגויים בימי אידיהם, כי כולם ישא רוח יקח הבל. הרחמן הוא יסיר מסווה העיוורון מעל עינינו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לטוב לנו כל הימים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 - 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
