ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
איכשהו כל המיתות האלה פסקו בל"ג בעומר, והאבל על ההרוגים הושעה לאותו היום. במהלך ההיסטוריה החל היום הזה לסמל גם את יום מותו של התנא הגדול והקדוש מהמאה השנייה, רבי שמעון בר יוחאי, שקבור בהר מרון בגליל העליון. גם עלייה של מאות אלפי יהודים לקברו בל"ג בעומר הפכה למסורת בישראל. בגלל המדורות הרבות שמדליקים בהתלהבות ילדים ובני נוער בישראל בל"ג בעומר, הארץ כולה מכוסה בענן עשן לא נעים. זה בעייתי מבחינת הסביבה, אבל גם מרגיע באופן מעורפל. המנהג והמסורת מציינים, כהרגלם, אירוע היסטורי שנעוץ עמוק בזיכרון היהודי הקיבוצי.
השבוע האפיפיור של רומא בא לבקר במדינת ישראל המודרנית. כל הביקורים של האפיפיורים בישראל, ודומני שבנדיקטוס הוא הרביעי שעושה זאת, עוררו עניין רב וגם מחלוקת מסוימת. הוותיקן, בהיסטוריה הארוכה שלו, לא תמיד היה ידיד לעם היהודי, בלשון המעטה. עם זאת, העובדה שהוותיקן מכיר במדינת ישראל כאומה לגיטימית - דבר שהעולם המוסלמי טרם עשה - והעובדה שהוא טורח לנסות לתקן את הוראותיו, תפילותיו ואת התיאולוגיה שלו ביחס לעם היהודי הן אירוע חשוב. הגילויים אחרי השואה, שיתוף הפעולה שבשתיקה של הוותיקן ושל האפיפיור פיוס ה-12, צמיחתו של זרם ליברלי יותר בתוך הקתוליות בסוגיות רבות - כל אלה תרמו ליחסי גומלין חדשים בין היהודים לוותיקן. הכנסייה העלתה אותנו למעמד של "אח בכור", חדלה באופן רשמי מפעילותה המיסיונריות נגד יהודים, והשתדלה לנקוט במה שנראה בעיניה כמדיניות מאוזנת כלפי מדינת ישראל.
אין ספק שהכנסייה צריכה לעשות עוד דרך ארוכה כדי לכפר על התנהגותה האכזרית והאלימה כלפי היהודים במשך אלפים שנה, אבל ברי לכל מי שמתבונן במצב בלי דעות קדומות שהגישה של הכנסייה כלפי היהודים היום טובה יותר ממה שהיתה בכל ההיסטוריה הארוכה שלה. עצם הנוכחות של האפיפיור בישראל השבוע הוא אירוע שראוי להערכה בשל משמעותו ההיסטורית.
האפיפיור בוודאי יבחין בענן העשן מעל ירושלים בל"ג בעומר. וייתכן שפמליית היועצים והמומחים שלו כבר הסבירה לו מדוע אירוע המדורות המסוים הזה מתרחש, אך אני רואה סמליות בכך שביקור האפיפיור מתקיים בל"ג בעומר. הכנסייה הטמיעה בתוכה את האימפריה הרומית על תרבותה ופולחניה. היהודים הוסיפו להילחם בתרבות הרומית ובמנהגיה גם זמן רב אחרי שאדריאנוס ולגיונותיו הביסו אותם, לכאורה. מה ששרד ונשאר חיוני בתורת הכנסייה הוא מה שהכנסייה אימצה מהיהדות. ביקור האפיפיור בישראל השבוע מאשר את האמת הזאת.
אבותינו שחיו בחשכת הגלות אלפי שנים, שחיו תחת שלטון הכנסייה, היו נדהמים מהעובדה שהאפיפיור ברומא מגיע לביקור רשמי בירושלים היהודית, במדינת ישראל. אך כפי שאנחנו מתייחסים לכל מאורע היסטורי פלאי בסיפור שיבת העם היהודי לארץ מולדתו, גם לביקור האפיפיור אנחנו מתייחסים באדישות-מה: כמטרד במקרה הגרוע, שהרי התחבורה בירושלים תהיה בלתי נסבלת במהלך ביקורו, ובמקרה הטוב, כמחווה אמיתית והיסטורית של רצון טוב ופיוס. דברי נביאי ישראל על כך שעמים רבים יבואו לירושלים לבקש את הא-ל ולחפש כאן קיום רוחני מוסיפים להדהד גם היום, חרף כל הסכנות והבעיות שבחיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
