ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואלו דברי הרמב"ם בהלכות תענית:
"יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר את הלבבות, ולפתוח דרכי תשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם לנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: 'והתודו את עוונם ואת עוון אבותם'".
כלומר ימי תענית אלו הם לא רק לזכרון צרות העבר, אלא הם בעיקר ימי תשובה וחשבון נפש לתקן את מעשינו. ולא עוד, אלא שאם באה צרה חדשה על ישראל יש מצוה מהתורה לזעוק ולהריע. ומדברי סופרים יש מצוה להתענות על כל צרה שתבוא עד שירחמו מן השמים. והרמב"ם מבאר, אלו הן הצרות שעליהם מתענים וזועקים: גוים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם גזרה אפילו במצוה קלה, הרי אלו מתענים ומתריעים עד שירוחמו.
והנה כעת, שבאים גוים ולוחצים עלינו שוב למסור חלקים מארץ-ישראל לידי נוכרים הרי זה מהדברים שמתענים עליהם וזועקים עליהם. ונמצא כי תענית זו של עשרה בטבת של היום היא צריכה להיות מכוונת לתקון הצרה הזאת של היום שבאים גוים ומאיימים עלינו בטרור ובמלחמה ורוצים לקחת מידינו את ארצנו.
כדי להווכח עד כמה חמור הדבר, הנה דבריו של הרב עמיאל זצ"ל בעת שהעלו את ההצעה לחלק את ארץ-ישראל בשנת ה'תרצ"ז (ע' תחומין חלק ט):
"ואם אמרו, 'וחושך' - זו מלכות יוון, שהיו אומרים 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל', ואנחנו יודעים שכל הצדיקים והחסידים בזמנה של מלכות יוון מסרו נפשם ולא כתבו, ונראה שעל כפירה בגלוי אנו מחוייבים ב'יהרג ואל יעבור', והחתימה על שאין לכם חלק בחלק גדול מארץ-ישראל היא גם-כן קרן השור לא פחות מקרן השור של מלכות יוון".
מסיים הרב עמיאל:
"סוף דבר, חושבני שזה יהיה ח"ו החילול השם הכי גדול, מה שלא היה בכל הדורות ובכל הזמנים, כי סוף סוף לא מצאנו לאומה בתור אומה, כפירה בגלוי, לא רק על כל התורה, אלא אפילו על חלק של התורה, וארץ-ישראל שקדושתה תופסת החלק הכי חשוב שבתורה, אם אנחנו נוותר על חלקה הכי גדול יוצא, שאומה בתור אומה כופרת בגלוי לכל הפחות בחלק של התורה ח"ו".
וידועים גם דברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל שאמר, מוטב לקצץ בהונות היד ולא לחתום על ויתור.
על כן ביום תענית זה נישא תפלה וזעקה לרבש"ע אלקי ישראל שיתן לנו כח לשמור על ארצנו ולעמוד מול הלחצים ולא להחליט על ויתור ח"ו על אף שעל מארץ ישראל ומסירתו לידי נכרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
