ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ד'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
הפרק הראשון עסק במהות כנס"י.
הפרק השני עסק בקשר שבין היחיד לכלל בעמ"י.
הפרק השלישי עסק בעבודה הגדולה שיש לכל אחד מישראל כדי להקרא חלק, להצטרף לכלל ישראל.
הפרק הרביעי עוסק באהבת ישראל.
באורות הקודש חלק ג' בחלק על החסידות מעמוד שי"ד ישנם הרבה פסקאות שמקבילות ומשלימות את הפסקאות שבפרקינו לגבי היחס לאנשים בישראל.(לגבי טוב ורע יש גם בחלק ב')
פסקה א
אהבת ישראל והעבודה של הסניגוריא על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי-אם מקצע גדול בתורה, וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים, שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד.
ודאי שאהבת ישראל נעשית על ידי הרגש. יש מניעות רגשיות רבות המעכבות מלאהוב אל אחד מישראל. בדרך כלל אהבה באה מתוך חיבור אישי דבקות וקירבה בין האוהב לנאהב. אהבה שבאה על בסיס רחב על בסיס שייכות לאומה היא כשלעצמה דורשת רגש גדול. אולם אהבת אדם רשע ומקולקל ודאי שיש בה הרבה מניעות רגשיות. מלבד הסלידה מהרע האדם חושש לאהוב את הרשע שמה ידבק בו מהרע שאצל חבירו.
כאן הרב מבאר שהדרך להתגבר על מניעות אלו אינה רק בדרך של עבודה על הרגש אלא גם בהתבוננות בתורה.
כל מצווה יכולה להעשות במדרגות שונות. ודאי שהמדרגה הכללית ביותר היא כשהמצווה נעשית מתוך התורה שלה. כשמצווה נעשית מתוך ראיה תורנית כוללת לא רק שהיא נעשית בצורה מדוייקת אלא היא נעשית מתוך גובה רוחני כללי. כל מצווה יכולה להעשות כמצווה פרטית. אולם אם היא נעשית מתוך תורה היא נעשית יחד עם שאר תרי"ג מצוות התלויות בה. "גדול לימוד תורה שמביא לידי מעשה". מסופר על ר' איצלה מוולז'ין שהלשם יחוד שלו לפני קיום כל מצווה היה לימוד כל מה שנאמר בתורה שבכתב ובע"פ על מצווה זו. זה הלשם יחוד המושלם. עשיה ללא לשם יחוד הבא מתוך לימוד תורה גורם למעשה מצווה מצומצם. למצווה שההארה שבה היא בחינת נר קטן. התורה הופכת את המצווה לאור גדול.
עניין לימוד התורה של מצוות האהבה לא גרועה מכל מצווה אחרת. ה'לשם ייחוד' של כל מצווה ומצווה זה לדעת את התורה של המצווה ולא רק את עצם המצווה הטכנית.
אולם לגבי מצוות אהבת ישראל יש משהו מעבר למה שמוצאים בכל המצוות.יש פה משהו מהותי שאם לא תבין באופן עמוק למה לאהוב כל או"א מישראל זה ימנע אותך מלקיים את גוף המצווה. ללא ההבנה העמוקה איזה חלק באדם אתה אוהב ומצד מה אתה אוהב כל אחד מישראל קרוב לודאי שיהיו רגשות שסותרות את גוף המצווה. כדי לקיים את המצווה עם כל הרגש צריך לסדר את הרגשות השונים ולהתגבר על רגשות סותרות וזה יכול לבוא רק מתוך סדר בציורים השכליים של האדם.
אומר הרב שאהבת ישראל – והעבודה על הסנגוריא על הכלל ועל הפרטים. באופן פשוט כוונת הרב אהבת ישראל שנעשית על ידי שאנו מוצאים את נקודת הטוב והסנגוריה בכל אחד מישראל.
אולם ניתן לומר שיש פה שתי ענינים: האחד הוא להשתמש בכוח האהבה. אולם השני הינו עבודה נוספת עבודה של לימוד זכות.
המצוה לדון לכף זכות במובן הפשטני ואולי זה גם בפן ההלכתי – כשאדם עשה משהו שניתן לבארו לזכות ולחובה – בדיני תורה היינו אומרים יש כללים כיצד להכריע אחר רוב וכד'... רוב העושים מעשה כזה זה טוב/רע וכו'..
חז"ל אומרים – כשאין לך את כל המרכיבים של המעשה תכריע לזכות כי האדם מישראל יש לו חזקת כשרות וממילא אתה צריך לבוא ולומר שאצל כל אחד החזקה היא כל כך גדולה ולכן נתלה את זה אפילו במיעוט – זה בפן ההלכתי.
אולם יש צד עמוק יותר. יש בהרבה מקורות עוד לפני הרב הסברות מה זה הפירוש הזה של "לדון את חבירו לכף זכות". גדולי ישראל בייחוד בחסידות וגם בנסתר במהרח"ו דברו רבות על לדון לכף זכותהמצווה לדון לכף זכות היא מצווה שיוצרת מציאות חדשה. בכל מציאות שיש בה צדדים טובים וצדדים שליליים יכולים להגדיל את כוחות הטוב שבה. וניתן להגדיל את כוחות הרע שבה. זה תלוי גם בהתבונות של הסביבה על האדם. אם אנו מוציאים באדם כוחות הטוב ואותם אנו מדגישים זה מגדיל את כוחות הטוב שיש באדם. כך אנו מגדילים את צד הזכות עד כדי כך שהזכות מכריע את החובה.
ראיית הטוב שבכל מעשה היא מעוררת את נקודות הקודש שבמעשה. הרב באורות התשובה באר בהרחבה שאין מעשה רע שהוא רע בעצם. הרע תמיד הוא זמני. רק הטוב הוא נצחי. הרע הוא רע עד שיבוא מישהו ויגאל אותו ויהפוך אותו לטוב. – תשובה קדמה לעולם – תמיד אפשר לעקור את הרע ולתקן הרע, הוא אף פעם לא מציאות ממשית בעולם. כל טוב שהאדם עושה מתחבר אל הנצח. הטוב הוא חלק מדבר נצחי והרע הוא זמני ועומד להבטל. בבסיסי העולם יש את התשובה. קלקול של האדם ניתן לתיקון. בפגישה בין אנשים והאחד רואה דברים מקולקלים ומתוקנים בחבירו ע"י הגדלת צדדי הסניגוריא על האדם זה פועל על האדם וגורם לכך שצדדי האור הולכים ומתגברים. אין זה איזה הכרעה חיצונית – זו עבודה ולכן זה באמת יכול ליצור מציאות חדשה. לכן הרב מדגיש כאן : "העבודה של הסניגוריא" מדובר על ראייה שהיא בחינת "עבודה שמשנה מציאות.
איך ניתן לאהוב כל או"א מישראל כי כל אחד יש בו נקודת קודש לא מקולקלת טהורה שמחוברת לאלוקות ולא"ס וניתן לאהוב מצד הנקודה הזו . העבודה היא ליצור תנאים חדשים באדם שעליו מדברים שע"י יוכל לאהוב – ללמד זכות עבודת הסנגוריא.
מקצוע גדול בתורה –תורה זה תמיד מצד מה שהקב"ה נתן לנו תורה.
חכמה עמוקה ורחבה - מצד לבוש התורה לאחר מכן ביכולת ההסברה האנושית כשהיא כוללת שני חלקים גם איכות וגם כמות.
מקצוע גדול בתורה וחכמה גדולה רבת ענפים – יש הרבה פרשיות בתורה שמהם אנו לומדים כיצד למצוא את נקודת הסנגוריא והזכות בכל או"א בעמ"י וצריך ללמוד את כל התורות האלו ללמוד ולהבינם בשכל והנקודה היא שכולם יונקים מלשד טל אור תורת חסד – יש כל מיני תורות, והתורה שאומר הרב כאן – איזה סוג תורה מתאימה למצוות אהבת ישראל זה תורת חסד.
מה זה המושג של תורת חסד?
ישנם שתי מובנים לתורת חסד. אחד מהאורות שהתורה מגלה בעולם – זה לראות את העולם בעיניים של חסד – ההבדל בין החסד לדין : הדין זה לראות את הדברים ביסוד הצמצום איך הגילוי במציאות למעשה בפועל. החסד זה הרצון הבסיסי לחיים – לתוספת חיים לנקודת חיים. כשאנו אומרים עולם חסד יבנה החסד מבטא אור א"ס בלתי מוגבל. היכולת להעמיק באהבת ישראל תמיד קשורה לכך שכל אדם מישראל ביסודו יש בו רצון פנימי ועמוק לגדולת חיים זה צד החסד שבאדם. אולם כשהאדם בא לידי גילוי שם יכול להיות הרבה נפילות. עולם הגילוי הוא כנגד הדין. אפילו אדם שהוא מלא תאווה יש נקודת חסד בתאווה שהאדם באופן בסיסי רוצה להגדיל את החיים שלו – הוא יכול לגלות את זה בצורה נוראית אבל בכל זאת יש בו נקודת חסד.
כדוגמא להוראה זו של תורת חסד ניתן להביא דוגמא מדור המבול.
נראה שדור המבול זה דור מושחת, דור רע שאין בו נקודת טוב, נקודה של שאיפה לאיזשהו גודל. באים חז"ל במדרש ובזוהר ואומרים לנו - לא! דור המבול זה דור שבפנימיותו נשמתו של משה הייתה בדור הזה ומצאו לזה רמז – "בשגם הוא בשר": בשגם – גימטריא משה. נפילתם הגדולה היתה פריצת כל הגבולות לא הסתפקות בקשר רק עם המין שלך – בני האלוהים רוצים לקחת מכל אשר בחרו. היסוד הזה הוא יסוד גדול – נשמה גדולה שאינה מסתפקת במיועד לה אלא רוצה לפרוץ את כל המחיצות. זה אמנם נעשה בצורה נוראית שגרם להשחתה נוראה.
מהי נקודת הרצון הכי בסיסית שהניע את דור המבול? נקודת חיים, נקודת חסד. הנפילה היא רק בהתגלות בפועל. זהו הביאור של מלשד טל אור תורת חסד - ההסברה היא שהחסד הוא ביטוי לרצון הראשוני ביותר של נקודת החיים – התורה היא מאירה לנו. התורה מגלה לנו את נקודות הפנים.
אולם ניתן לבאר באופן פשוט בדברי הרב מה הפירוש של אור תורת חסד. התורה היא זו שיוצרת באדם את הנפש להיות איש חסד. תכונת החיים הזו של יכולת לאהוב את הכל – ההתאמצות למצוא את נקודת האור, הטוב – זה הנטיה לחסד – הנטיה להיות טוב לכל. התכונה להיות טוב לכל היא הבסיס למידת האהבה. התורה הוא זו שיוצרת התבוננות כזו עמוקה שאינה נכנעת מול שום רשעה. בכל המקומות המסובכים ובכל דבר ניתן על ידי התורה להשפיע אור וחסד. בכוחו של האדם תמיד לגאול את העולם ע"י מציאת האור נקודת הטוב שבכל דבר ודבר. האור תמיד יכול להכריע את החושך אך צריך למצוא את האור. זה התורה שיכולה להביא לאהבת ישראל ולעבודה גדולה של סנגוריא.
עבודת הסנגוריא מופיע בחז"ל באין ספור התבוננויות בכדי לבסס את העבודה הגדולה הזו. דווקא בנקודות הכי מסובכות, עם הנפילות הכי גדולות שם תמצא את נקודות הסנגוריא. הזכרנו את דיבר המדרש בנוגע לדור המבול. כך בנפילה של חטא העגל שם המהר"ל מבאר איך גדלותן של ישראל ניכרת מהחטא. דווקא בשעת נתינת הלוחות מכוח הגודל שהלך והתהווה , מגיעים לנקודת החטא. כך גם בחורבן הבית – הרבה הסברים סביב שבת חזון שיא הפירוד דווקא בו יש חזון עתידי, העומק בנקודות הכי נמוכות. ספר נצח ישראל גם מסייע להבנת העניין. השורש של נקודת החיים שיש באור תורת חסד. וההסבר הנוסף הוא שהחסד הוא הביטוי של נקודת הרצון לחיים הכי פנימיים שיש וזוהי נקודה שתמיד אי אפשר לפגום.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
