ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ד'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
כל מה שבא בדברי תורה שבכתב ושבעל פה, שיוכל לרפות קצת את האהבה של ישראל, אפילו ביחש לרשעים היותר מוחלטים, הם נסיונות ובירורים לאדם איך שיעלה על מדרגה עליונה של אהבת השי"ת, עד שימצא לו דרך בין הסתירות כולן, ואהבת ישראל ואהבת הבריות תשאר בלבבו חיה וקימת בלא שום גרעון ופקפוק בעולם.
הרב אומר שיש בדברי התורה בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבע"פ את עניין חריפות העונש. נראה לומר שבתורה שבכתב הדברים חריפים בהרבה שהם ללא פרשנויות והיא חריפה בהרבה בזה. התורה שבכתב יש בה יותר צד שיכול לגרום לאי אהבה, הרפיית האהבה לעמ"י, לעשותה תלויה בדבר. בתורה היחס שלנו לכל דבר תלוי במבט של הקב"ה ותלוי באמות הצדק האלוקי. מי שמתנהג לפי הצדק האלוקי ראוי לאהבה לחיבור ולקשר ומי שלא הולך בדרכי הצדק ולא מתנהג בצורה טובה צריך להתרחק ממנו – זו אמירתה של תושב"כ. כל ספר בראשית אומר – החטא ועונשו. וכן עמ"י במצרים וכן במדבר. האהבה תלויה בזה שהאדם הולך בדרך ה' – זה כל התורה שבכתב.
גם לתורה שבע"פ יש אמירה כזו אך בצורה עדינה יותר כי יש שם אמירות רבות דומות ושונות. התורה שבעל פה יש בה צד שמקצין יותר את ענין העונש. ויש צד שבתורה בעל פה שהתורה מבררת את ההשורש של המציאות ובשורש ישראל קדושים.
כשהאדם נפגש בתורה וזה מה שעולה לו מתוך דברי התורה עולה השאלה למה הדברים נתגלו בצורה הזו?
יש חשיבות עצומה להתגלות זו. אין כוונת התורה שאהבתינו לעמ"י תהיה תלויה בדבר. אולם אם לא היה את הצדדים הללו אז היינו אוהבים את עם ישראל ואהבה זו הייתה דוחקת – סותרת את אהבת ה'. אהבת ה' נובעת רק מאהבת רק הטוב והצדק. גם אהבת ישראל צריכה לנבוע מאותה נקודה מצד היותנו קשורים לטוב ולצדק. ללא דברי התורה היה אהבה מרובה לעמ"י על חשבון אהבת ה'.
בעומק אנו מבינים שמחד יש לנו את התורה כגילוי ה' ומצד שני יש לנו מקור פנימי עליון יותר, שצריך לגרום לאהבת ישראל. זה דוחף אותנו להעמיק ולהבין שאין סתירה בין אהבת ה' לאהבת ישראל. התורה היא שמו של ה' וחותמו "אנא נפשי כתבית יהבית" התורה היא גילוי ה' בעולם והנהגותיו זה הופעת התורה ובוודאי שהתורה צריכה להבליט את הפן הזה של אהבת ה'. אולם אהבת ה' גם דוחפת אותנו להוסיף אהבה לישראל לא פחות מאשר לתורה. בתנא דבי אליהו מובא שיש שתי יצירות ענק שה' יצר – ישראל ותורה והיצירה של ישראל זו הופעה יותר כללית מהופעת התורה. כל עבודתינו הגדולה היא ליצור את האחדות בין כל ההופעות הללו שישראל אורייתא וקוב"ה חד הוא. עד ההגעה לעומק שאין שום סתירה בין הדברים אז יש הופעות סותרות שהתורה הופעתה ודאי מבליטה את הופעת קוב"ה. נראה שבמובן הנגלה התורה יותר דואגת לאהבת ה' מאשר לאהבת ישראל אך המעמיק רואה שישראל ודאי מגלים את ה' לא פחות מגילוי ה' של התורה. ללא התורה אהבת ישראל לא הייתה מצד חיבורם לה' אלא מצד עצמם.
באורות הקודש ח"ג עמוד שי"ח הרב מבאר שיש צד גלוי בתורה ויש צד פנימי ונסתר בתורה. יש חשיבות לשתי ההארות הללו. המקור האלוקי מופיע בעולם שלנו שהוא עולם של נגלה דרך התורה וזה צורת הלבוש של העוה"ז. התורה שבכתב היא הצד הגילוי שבתורה. אולם הופעה זו של תורה ציכה לתאחד עם הופעת הפנים והנסתר שבתורה. אחדות זו שבתורה תביא לישוב הסתירות שבין אהבת ה' לאהבת ישראל.
ודאי שישראל לא פחות מחוברים לקב"ה מאשר התורה ולכן כשהם באין לכלל העמקה אז ודאי צריך ליישב את אהבת ישראל ואהבת הבריות ודרך התורה. והביאור מבוסס על ההבחנה בין עצמיות להופעה כמו שכבר ראינו בפסקה ג' – הסברנו אותה בצורות שונות ופה הנקודה היא להסביר את ההבדל בין התגלות הפרט לשייכות הכלל לקב"ה – שבהתגלות הכלל כל דבר ודבר מחובר להופעתה הכללית של האומה ועם הזמן מתברר שהאומה כל כולה מחוברת לאלוקות ונועדה רק להתגלות האלוקית. נכון שיש ירידות אולם כל כולן נועדו לצורך עליה. ההופעה היא כזו כדי שהופעת ישראל תהיה עמוקה כדי שהיא לא תגרום לסתירה באהבת ה' המטרה היא לזכך את אהבת ישראל שלא יהיה בה שום סתירה לאהבת הי"ת.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
