ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ד'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אהבת ישראל צריכה להתפרנס. אינה דומה לאהבה הטבעית שבכל אומה, שנמצאת ביחידיה. כל אומה יסודה הוא רק טבעי פשוט, הכרח החיים והקיבוץ, מילויי הרצונות הטבעיים, הנוחים ע"י קיבוץ שיש להם קשורים אמיצים זה לזה, והרצון הזה אינו צריך להיות מתעורר ע"י סיבות לימודיות וחינוכיות. אבל קישור של כנסת ישראל בנוי הוא ביותר על מאויים רוחניים משותפים, שבעצמם הם צריכים אימוץ וחיזוק רוחני מרובה מאד גם בלבו של כל יחיד, וכל שכן בחיי הציבור כולו.
אהבת ישראל צריכה להתפרנס – כדי לפתח בלב כל אחו"א מישראל אהבה מיוחדת ונטיה נפשית להדבק באנשים מישראל אזי כוח אהבה הזו לא באה באופן טבעי אלא רק על ידי פיתוח הכוח במודעות.
בפרק ב' דובר על הקשר של היחיד והכלל. כאן מדובר באופן פרטי כיצד כל יחיד יאהב את חבירו. מה מביא את היחיד לאהוב דווקא מי מישראל.
אהבה טבעית – האהבה היא הנטיה והרגש של האדם שמרגיש חסר ללא האחר. אהבה טבעית זה אומר שהרגש כבר נמצא באדם בפועל. באומות העולם הרגש לאהוב את בן אומתך זה רגש טבעי.
הנחת יסוד ראשונה בפסקה – אדם כשהוא בא לעולם יש צרכים טבועים בו בפועל ויש כאלה שהם בכוח שצריך להוציאם לפועל ככל שהצרכים קשורים לכוחות חיים עוה"זהיים אלו צרכים שכבר באדם בפועל ככל שמדובר בכוחות פנימיים רוחניים – אלו כוחות שנמצאים בכח.
כל הצדדים הרוחניים הם נמצאים בכח. יש כוחות שאינם נמצאים בפועל שדורשים לימוד – כל לימוד זה הוראה שבאה לאדם מבחוץ שצריך את השכל שזה כח חיצוני לאדם. כל מה שהאדם לומד בשכלו זה לא טבעי אלא צריך להשתמש בכח השכל שהוא חיצוני לאדם. יש כוח שגם לאחר שהוא התבסס על פי השכל עדיין אינו מופנם ויש צורך לחנך עד שכוחות אלו יהיו גם מופנמים.
כוחות הרוחניים שנמצאים בכח צריכים חשיפה ע"י לימוד וחינוך. באוה"ע הקשר שבין היחידים לאומה הינו כוח שנמצא כבר בפועל ולכן ל"צ לימוד וחינוך. העולם בנוי בצורה כזו שיש אומות בעולם. הבניין הזה הוא טבעי בעולם. הוא עונה על שני דברים – הכרח החיים והקיבוץ .
הכרח החיים - האדם לא יכול לפעול ולחיות לבד יש צרכים קיומיים שנצרך לאחרים . גם הצורך להיות מוגן גורם לבניית מסגרת לאומית. אנשים שרוצים להיות אומה מוכנים לשלם כסף כדי ליצור לעצמם מגננה. אילמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
הקיבוץ – זה שהקב"ה הטביע באדם צורך להיות חברתי – יש נטיה טבעית של האדם של "לא טוב היות האדם לבדו" - האדם צריך חברה. אנו מתבוננים באדם יש בו כל מיני חלקים, ערכים. רוב הבהמות גם כן חיות בקיבוץ בעדרים גם שם יכול להיות שזה נובע מהמגננה. המסגרת הלאומית גם עונה על הצורך של האדם להיות חברתי להשתייך לחברה.
[ יתכן שהאומות יש בהם צד עמוק יותר כשבעצם כל אומה מבטאת תכונה אחרת. ושבעים אומות זה שבעים הופעות שונות. אולם אין זה גורם לקשר פנימי מהותי בין היחיד לאומה. הצורך של אנגלי להיות אנגלי לא קשורה למציאותו העצמית של האנגלי. אם יוותר על זה הוא לא יפסיד משהו משמעותי. אם זה היה משמעותי אז זה היה דורש פיתוח. כל אחו"א רוצה להשתייך לאומה עוד לפני שהוא בוחר את אופי אומתו].
על בסיס מה נוצרה כנס"י? על בסיס מה נוצרת אומה עם טבעים, שליחות מסוימות?
האומה הישראלית נבנתה ע"מ למלא מאויים רוחניים משותפים של כאו"א של עמ"י. הפסקה מסתכלת מנקודת מבט של היחיד. פשוט שהאומה כאומה לא באה לתת פתרון לצרכיו הרוחניים של היחיד כל חיי היחידים בישראל במהותם הם לגלות את החיים הרוחניים שיש בכנס"י באומה בכללה. האומה הישראלית באה לענות לא על הכרח החיים אלא על הצרכים הרוחניים.
להופיע חיי קודש בציבור זה אתגר גדול יותר מאשר לגלות את הצדדים הרוחניים שבאישיות הפרטית של כל אדם. אצל היחיד בזה שיש לו רגשות יש לו חוויה פנימית זה מעיד על הנטיה הרוחנית שישנה אצל היחיד. ודאי שבכדי שהיא תהיה הצד המרכזי באדם צריך לעבוד הרבה על פיתוח כוחות אלו. אולם הציבור נתפס בעולם שלנו כיחידה שלא באה לספק את הצדדים הרוחניים אלא את הכרח החיים והקיבוץ. כל זאת אצל אומות העולם. בעם ישראל באופן מהותי הדברים הפוכים. החיים הציבוריים צריכים להבנות רק סביב שאיפות קודש והמוסר. והיחיד בחייו מנסה להכלול את עצמו במדרגה הרוחנית של הציבור. זה באופן מהותי. אולם בפועל מכיוון שבכל העולם ציבור בדרך כלל נועד לשם הכרח החיים, קשה לבנות ציבור עם מהות אחרת.
שאלה: נכון שעם ישראל יעודו הוא יעוד רוחני אולם מדוע שהחיבור הלאומי לא ישמש גם לצורך הקיום הטבעי כמו אצל שאר האומות?
בדור שלנו ניתן להבין את זה טוב. יש לפעמים מצבים קיצונים שהאומה סבלה כל כך ומיעוט החיים החומרי השפיע על ההוויה הרוחנית של האומה. אז לפרק זמן קצר מה שדוחף את עמ"י זה הכרח החיים. כך היה בתקופה לאחר השואה. אולם לאחר זמן מועט כשמרגישים שניתן להתקיים ללא מצוקת חיי הגלות מיד יש רגשות אשמה של למה להעדיף את אהבת ישראל על אהבת כל האדם ,ומיד תכונתם הרוחנית של עם ישראל גורמת להסתבכות רוחנית במוסריות שיש בהתמסרות שלנו דווקאט ללאום שלנו. הרעיון הלאומי נראה כרעיון לא מוסרי. רק אם עם ישראל ידבק במהות הרוחנית שלו הוא יוכל להתחבר לרעיון הלאומי. השליחות הרוחנית של עמ"י תוכל לתת קשר ואומץ ועצמה שעמ"י יבנה גם את הצדדים האלה. ללא זה יש לעמ"י דחיה מלבנות חיים רוחניים. הרעיון הלאומי בעולם הוא יכול להיות טבעי וסתמי . אולם בעמ"י אין הדברים יכולים להתפתח כרעיון סתמי. קל יותר להיות יהודי בלי להיות ישראלי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
