ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני כאלפיים שנה, שיסעה מחלוקת עזה את בית המדרש בישראל, המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. באותם ימים יצאה בת קול משמיים ואמרה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים, והלכה כבית הלל". אמירה מורכבת המחנכת את האדם לעמידה על דעותיו בצד ההכרה בלגיטימיות של דעות החולקים עליו. כיום, עת משסעת את בית המדרש המחלוקת בין הציונות הדתית והעולם החרדי, אנו שואלים - האם הכלל "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" נאמר בכל מחלוקת, גם במחלוקת זו?
'אלו ואלו' גם בהשקפה?
הרב ישראל רוזן שליט"א ראש מכון צומת
כולנו מרבים להשתמש בביטוי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" להשקטת מחלוקות, להקטנת רף הפולמוס ולהרגעת הרוחות. במתווה זה נודעת לביטוי משמעות מליצית בלבד: 'לא באמת שכולם צודקים, אלא שאיננו רואים בפער בין הצדדים משהו המצדיק מלחמת בני-אור בבני-חושך'.
אם אכן זו הכוונה, והביטוי 'אלו ואלו' נועד להנמכת הלהבות ולא להימנע 'מלשאת נשים אלו מאלו' (עפ"י משנה יבמות א,ד ועדויות ד,ח) - אני בעד הצהרה כזו ושינונה גם במחלוקותינו עם ההשקפה החרדית. גם אם אנחנו בטוחים שכל האמת אתנו, וכי הצד השני שוגה בתכלית - עדיין אל לנו להדביק לבעלי ההשקפה האחרת תו של כפירה ו'עוקרי דת האמת', חלילה.
יתר על כן, אני סבור כי כיום שומה עלינו למצוא אפיקים לקירוב הדעות, להידברות, ובעיקר - לשיתוף פעולה בנושאי תורה ומדינה ובנושאים חברתיים וציבוריים אחרים שאין עליהם מחלוקת. הפערים ההשקפתיים בין המגזר המכונה 'חרדי' לזה המכונה 'דתי-לאומי' אינם עמוקים יותר מהפערים בתוך הציבור הדתי-לאומי עצמו (חרד"ליות מול אורתודוקסיה-מודרנית) או מה'תהומות' בין ה'חסידים' ל'ליטאים'. תמיד אפשר לחדד הבדלים, ולהפוך את הכי קרוב אלי למהופך בתכלית על רקע אידיאולוגי. לדוגמא: הייתכן, למשל, שצאצאי 'מרכז הרב' ילמדו בתלמוד תורה משותף עם ילידי 'הר המור'? אתמהה!
כאמור, אם באנו לצטט את הביטוי: "אלו ואלו וכו'" כדי להרגיע את החולקים ולאפשר דיון רציני - אני בעד! מאידך, עניינית ומהותית, אכן השוני בין השקפת העולם הציונית לזו החרדית הוא רחב וחובק תחומי עשייה והשקפה רבים, שאין כאן המקום לפרטם. לפיכך, מנקודת מבטה של האמת איננו מניפים את סיסמת ה'אלו ואלו', אלא - "אנחנו בשם ה' אלוקינו נדגול" (ותיסלח האסוציאציה).
בשאלות הלכתיות או מציאותיות (כמו במסכת גיטין ו,ב לעניין פילגש בגבעה - "מה מצא לה?") ניתן לקבל את הקביעה ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" כפשוטה. אלו שתי אפשרויות אמיתיות, שכל אחת מהן תקפה בנסיבות שונות, ברמות שונות ומבחינות שונות. מאידך, אני מתקשה להכיל ביטוי זה בו-זמנית על שאלות השקפתיות מכריעות או מכוננות.
בויכוח בינינו לבין ההשקפה החרדית בדבר היחס להקמת המדינה, לקיבוץ גלויות ולבנין ירושלים כנדבכי גאולת ישראל, בשאלת המעורבות הממלכתית הפעילה, בקשר לחובת השירות הצבאי, ביחס להשכלה ולתרבות הכללית ועוד - בכל אלו עמדתנו היא שרק 'תורת חיים' כשלנו היא-היא "דברי אלוקים חיים".
מתחתנים זה עם זה?
הרב יהושע שמידט שליט"א ראש ישיבת שבי-שומרון ורב הישוב
פעמים רבות אנו נתקלים במחלוקות עמוקות בין אנשים, זרמים ותלמידי חכמים גדולים. לעיתים בין שתי הדעות פעורה תהום, וכל אחד מהצדדים מבסס את דעתו בראיות ועובדות מוצקות.
יתר על כן, לעיתים, ההשלכה המעשית של הליכה באחת השיטות היא עצומה, ובכל זאת - אפשר לומר על שתי השיטות: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", שהרי כך מצאנו בחז"ל (חגיגה ג,ב) - "מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים, בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה, הללו מטמאים והללו מטהרים הללו אוסרים והללו מכשירים. שמא יאמר אדם - היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים". אם כן, זו דרכה של תורה להיות פרה ורבה, וכשם שפרצופיהם שונים אף דעותיהם שונות, אך כולם ממשה רבנו ניתנו.
וכך כותב הרמח"ל: "יש כמה פנים לתורה. וכבר קיבלו הקדמונים... שיש ס' ריבוא פירושים בכל התורה כולה מחולקים לס' ריבוא נפשות ישראל".
לעיתים, ריבוי הדעות נובע מאופי וכוחות נפש שונים, כפי שכותב הרב קוק זצ"ל באיגרת תקנ"ה שאלו שאינם יכולים לקרב רחוקים, זה מפני שנפשם מפחדת כל העת מהרע ויש חשש שאם יעסקו בקרוב רחוקים ירדו מבחינה רוחנית. לכן ה' נתן בלבבם רצון זה ומחשבה זו של שנאה ושל התרחקות מהרחוקים, כדי שלא יבולע להם.
לעניות דעתי, אחד המדדים לכך שאפשר לומר על שתי הדעות - "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", הוא מה שמצינו במחלוקת שמאי והלל, שלא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך שהיו נוהגים זה בזה אהבה ורעות (יבמות יד,ב).
כלומר, אם ישנם מחלוקות בין הזרמים השונים, אך כל אחד מוכן לתת את ביתו לזרם שונה, הרי ישנה אהבה אמיתית ביניהם, וזו מחלוקת לשם שמיים.
אולם אם ציבור מסוים אינו מסוגל לתת את ביתו לציבור אחר, שמא יאמרו בנות הסמינר שרחלי מתחתנת עם הסדרניק צדיק, וכי יש הסדרניק צדיק, ירא שמיים ותלמיד חכם? ועוד חוששים, שמא יבואו בנות מציבור מסוים לחתונה ויראו שיש צדיקים ותלמידי חכמים גם בציבור השני, ואז ישבר להם משהו בחינוך אליו חונכו שהאמת נמצאת רק במקום מסוים. במצב כזה, אי אפשר לומר: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
ומה נאמר על כך שרב מתמנה לדיינות רק בגלל שייכותו לציבור מסוים?!
אנו צריכים לנהוג כבוד כלפי כולם. כל ציבור צריך לכבד את בני הציבור השני, לא רק במקרה שבני הציבור השני תורמים לו כסף....
עלינו לבחור רבנים ראשיים ודיינים לפי גדולתם בתורה, תיקון מידותיהם והתאמתם לתפקיד. עלינו להתחתן אחד עם השני, לכבד ולא לזלזל אחד בשני, כדי שלא נגיע לטעותם של תלמידי רבי עקיבא.
להעריך ולהכריע
הרב חיים גרינשפן שליט"א ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה-יריחו
ראשית - יש להתבונן בנקודות החיוביות שבגישה החרדית. אם משחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ד' אמות של הלכה, הרי הגישה החרדית ביצרה מאוד את אותן ד' אמות - בהעמקת ערך לימוד התורה, קיום המצוות, דקדוק ההלכה ובכלל בהעמדת הקודש במרכז הכל.
מתוך כך, עלינו להכיר טובה לציבור החרדי שנושא דגל זה, ומהווה בכך גם אחד הגורמים להתקדמותו של ציבורנו ביראת שמיים בדרך לשילוב נכון ומאוזן בין הקודש, הלאומיות והאנושיות (עפ"י אורות התחיה יח).
עלינו ללמוד ולאמץ בצורה מאוזנת גם חלק מאופי הביקורת החרדית כלפי החסרונות שבתהליכי התחייה הלאומית. הלא למדנו, שהקנאות הנצרכת היא מכלל ענפי אהבת ה' (מסילת ישרים יט), וכי - "האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה..." (אורות ישראל ד, ג).
לכן, מחד - על בסיס כל הנזכר לעיל ניתן למצוא מכנה משותף, שעל בסיסו ניתן לבנות שיתוף פעולה מסוים בין הציבורים. מאידך - על אף האמור לעיל אין לטשטש את נקודות המחלוקת.
כמדומה שאם באנו להעמיד את המחלוקות על אחת - הרי השורש לכל המחלוקות הוא ההבדל בין תורה גלותית לתורת ארץ ישראל. מנקודה שורשית זו מסתעפות גישות מנוגדות ביחס לשילוב בין קודש לחול, לגישה הנכונה לעולם שסביבנו ולעולם המעשה.
תורה גלותית עוסקת רק בפרט, לעומת תורת ארץ ישראל שמעמידה את הכלל במרכז, ומכאן נובעת שאלת הבנת עניין כלל ישראל, וממילא היחס ללאומיות ישראל ולתהליך התחייה הלאומי כמרכז מהלך הגאולה, היחס למדינה ומערכותיה ומרכזיותה של ארץ ישראל ויישובה בתרי"ג מצוות ובמהלך הגאולה.
גם בקודש פנימה - בלימוד התורה - ניכרים ההבדלים בנוגע ללימוד תנ"ך וכן לעיסוק באגדה ולימודי אמונה. תחומים אלו הצטמצמו מאוד בזמן הגלות, מחמת אותה ההתכנסות בד' אמות של הלכה, ואילו בתורת ארץ ישראל הם שבים ופורחים.
לפיכך, בבואנו להכריע בין הגישות השונות, שכן להימנע מהכרעה אי אפשר, המסקנה המתבקשת היא שתורת ארץ ישראל היא היא דרך המלך, ולמרות מורכבותה והסכנות הנעוצות בשילובים שבה - זוהי דרך האמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
