ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הצמאון להבלע כולו ברוח ישראל צריך הוא להתגבר. לחשוב ישראליות, להרגיש ישראליות, לחיות חיים ישראליים, לראות בשמחת ישראל, זאת היא מגמה עמוקה גבוהה ורחבה, מלאה טל חיים של קודש, מובדלת מרגש דוגמתה אצל אוה"ע, שרפוד בהרבה שנאת הבריות ורשעה בלא אידיאל קדש פנימי. הצמאון לרוח האומה צמאון הוא לה', לאור תורה, ליושר, לחכמה, וכל טוב נעלה.
הרב מדבר על מצב נפשי שצריך להגדיל אותו. אדם צריך להשתוקק לרצות להיות שייך שכל דבר ודבר שיש בו מצד מה שהוא דומם, לא מצד היותו צומח, לא מצד היות בו צדדים בהמייים ולא מצד היותינו אדם. אלא שכל דבר ודבר שנעשה, נעשה מצד היותינו ישראל. וכל מעשה שנעשה הוא מצד הישראליות שבנו. צריך שגם כוחותיו שנראים בהמיים האדם לא יעשה אותם מצד נטייתו האנושית ולא מצד נטייתו הבהמית. אומר הרב שאנו צריכים להתגבר והרי זה גבורה כי יש לאדם את הצדדים האלה (הצומח, הבהמיות והאנושיות) ולכן אנו צריכים להתגבר, להתאפק ולשלוט על הכוחות. שהמנוע שלהם יהיה מנוע לא מצד המדרגות הנמוכות, אלא הכל יהיה מצד מדרגת ישראל.
הרב מדבר בהתחלה על שלשה חלקים על המחשבה, הרגש והחיים.
המחשבה זה החלק הכי נמוך.
לחיות חיים ישראליים - חיים רגילים טבעיים.
לראות בשמחת ישראל - להיות שותף עם ישראל כמפורט בפסקה ז'. עניין השייכות למה שקורה לדור.
אנו לא בעולם ישראלי וגאולת העולם הוא כאשר העולם יהיה ניזון מישראל. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" פירושו שעמ"י יהיו המזינים את העולם. זאת היא המגמה. זו מגמה עמוקה, גבוהה ורחבה - אלו מקבילים לחיים - עמוקה ; הרגש - גבוהה ; והמחשבה - רחבה.
מלאה טל חיים של קודש - החשיבות שבצמאון הזה הוא הרצון לחיות את החיים מהנקודה הכי עליונה שיש. הרצון זהו הרצון שהאדם ימלא את חייו מהחלק של החיים הכי קדוש שיש לו. בדרך כלל, הרגש הלאומי אצל אומות העולם זה כדי להרגיש טוב. האיגודים הלאומיים אצל האומות זה כדי לספק את צרכי היחידים. זה הרגש הלאומי שיש בד"כ ואין בו אידיאל פנימי ובד"כ יש בו הבלטה אישית. בזה שאדם אומר הלאום שלי ולא של האחרים - רפוד בהרבה שנאה ורשעה - אגואיזם. הצמאון לרוח האומה זהו צמאון למשהו כללי יותר והוא כולל את התורה, היושר, החכמה וכל טוב נעלה.
להבלע זה לצעוד מצד היותינו ישראל ולא להטמע. כל המחשבות שנובעות מתורת ישראל הם מחשבות שמלאות קודש כל הרגש הישראלי של לעשות חסד אלו רגשות קודש.
סוף הסעיף: תורה, מידות, חכמה לא תורה אלוקית אלא חכמה אנושית וכל טוב ונעלה. הנהגות, רגשות של האדם מהאור האלוקי ביותר - אור התורה, היושר זה מידות מכח התורה, והחכמה זה חכמה אנושית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
