ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם הלקוח היה מגיב בחיוב, לא היה גבול לאושרו של חצק'לה. הוא היה מניף את המשא אל על (עד השמים) בהתלהבות עצומה, ומזמר בקול שנשמע בכל רחבי השוק - לכבוד שבת, לכבוד שבת קודש...
האנשים מן היישוב חשבו שחצק'לה הוא משוגע, וכינוהו בלעג - 'חצק'לה לכבוד שבת', אולם הצדיקים המתבוננים על המציאות בעיניים עמוקות ידעו שכוונה נסתרת לו לחצק'לה במעשיו.
פעם בשעת גילוי לב לפני אחד הצדיקים, ששאל את חצק'לה לפשר מעשיו, הסביר חצק'לה את כוונתו בעת זמרתו: כאשר אני שר 'לכבוד שבת קודש' אני מכוון לכבוד גאולת העולם, לכבוד יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
סיפור זה נראה לנו כסיפור מנותק מחיינו היום-יומיים. הרי איש מאיתנו לא יתחיל לזמר ברחוב בקולי קולות - 'לכבוד שבת קודש'. אולם אם נתבונן בעומקו של הסיפור נמצא בו מסר סמוי, שבכוחו לשנות את חיינו. בכוחו של מסר זה גם לשנות את יחסינו לפרשיות השבועות הללו.
השבת אנו קוראים את פרשיות ויקהל-פקודי. בכך אנו חותמים את פרשיות הקמת המשכן, ומתחילים לקרוא את ספר ויקרא - ספר הקורבנות. בפרשות אלו אנו לומדים על כוחו של האדם לקחת את חפץ החולין ולהקדישו לשם ה' - לבניין הבית או לקורבנות. כך עולה חפץ מן השורה למדרגת הקדש.
במבט ראשון, פרשות אלו רחוקות מאוד מחיינו השוטפים, שהרי גם בזמן שבית המקדש היה קיים, לא כל החפצים היו הקדש ולא כל האנשים חיו תדיר במקדש. מחוץ למקדש וקודשיו זרמו- שטפו להם חיי החולין הרגילים.
אולם, במבט שני, פרשיות השבוע הללו והסיפור בו פתחנו יכולים לעמוד במוקד חיינו. כל אחד מאיתנו יכול לקחת בכל עת רגע של חולין ולהפכו לקודש אם רק נלך בדרכו של חצק'לה. כיצד?
כל אחד מאיתנו עושה כל יום המון מעשים ועובד בעבודתו הרגילה. במבט שטחי עבודה זו ומעשים אלו הם חולין. אולם מי מאיתנו שיעצור מידי פעם את שטף חייו וישנן לעצמו - 'לכבוד שבת קודש', את כל מעשי אני עושה למען שמו יתברך ולמען גאולת ישראל הרי אותם חיים יהפכו לקודש.
להסתכלות זו יהיו גם השלכות בשטח. כל אחד מאיתנו יחפש את הדרכים להפוך את עבודתו לעבודה אידיאליסטית שמסייעת לסביבה, ולעזור בנקודות הקטנות שנקרות בדרכו. בצד דאגתנו לכלל ישראל, ועיסוקנו במשא ומתן הקואליציוני ושאר הנושאים הרי הגורל העומדים ברומו של עולם, חשוב שנשנן גם נקודה זו מידי פעם, כי אם כל אחד יתרכז בתחומו ויהפוך את חייו למשמעותיים נזכה למדינה מתוקנת וגאולת העולם בוא תבוא. 'לכבוד שבת קודש', יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
