^ 1 כך נראה לנקד אך צ"ע שאולי צ"ל "המוׁתרות"
^ 2 ויקרא יט, ב ע"פ תורת כהנים
^ 3 מסילת ישרים רפכ"ו
^ 4 יש לציין שבמהד' הראשונה של מסילת ישרים שנכתב שנתיים לפני המהדורה שלפנינו (בשנת תצ"ח) בתור דו- שיח בין חכם וחסיד (יצא לאור מחדש ע"י ר"י אביב"י, ירושלים תשנ"ד), מפורט יותר מה הן הכוונות שאמור הקדוש להתכוון: "ויכוין בכל פעולותיו ובכל תנועותיו אל סתרים עליונים ואל מצפוני ההתדבקות האמיתי הנודע לחכמים ולנביאים" (שם, עמ' קצג). המהדיר אכן מציין שבמהדורה השניה שלפנינו קיימת מגמה עקבית להסתיר יותר את ענייני הקבלה שבחיבור (ע' שסב).
^ 5 הקדמה למאמר הויכוח עמ' לד-לה בספר שערי הרמח"ל, מהד' ר"ח פרידלנדר, ב"ב תשמ"ט
^ 6 עי' אגרות הראי"ה אגרת תקנ"ה
^ 7 הקדמה למאמר הויכוח, ע' לה
^ 8 שם
^ 9 שבת לג:
^ 10 ריח מלשון רוח, ע"כ מריחים בשמים עם צאת השבת כדי לפייס את הנשמה היתירה.
^ 11 בסוף הסיפור מצוין שיעקב אבינו בבואו לשכם התקין מטבע וי"א שוק חדש- שהם לא במקרה, מבין הדברים שרשב"י ביקר אצל הרומאים. בסוף, רשב"י גם העתיק מעשה זה, וע"פ הגירסה בקהלת רבה י', פתח בעצמו שוק כדי למכור בזול!).
^ 12 מאמר הגאולה, ספר המאמרים, ע' פ' במה' ירושלים תשל"ב, ובספר תקט"ו תפילות, ע' רכד במהד' ר"ש אולמן, ב"ב תשל"ט
^ 13 חידושי החתם סופר על סוכה לו' וכן בב"ח על או"ח סי' רח שכותב שהפירות יונקים מקדושת השכינה שבארץ ישראל
^ 14 מובא אפילו במשנה תורה להרמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"י ובסוף ספר הכוזרי על חשיבות העניין שזה מה שיביא את הגאולה
^ 15 פירוש המשניות לרמב"ם על אבות פ"א, ט"ז
^ 16 ספרי על הפסוק "ולמדתם אותם ...לדבר בם," דברים יא,יט, ביאור הגר"א על יו"ד רמה, סק"י, שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סי' לה, שו"ת משנה הלכות ח"ט סי' רד ומביא בשם פי' הרס"ג על ס' נחמיה כל שאינו לומד לשון הקודש ואינו מדבר בו עובר בעשה, ועי' בקונטרס שפה לנאמנים של בעל ספר התורה תמימה, וורשה, תרנ"ג, ובמאמרי "הדיבור בלשון הקודש," בשנתון טללי אורות ח"ב (תש"נ), עמ' 87-101
^ 17 ר' בחיי על שמות ל, יג וכן במגן אברהם או"ח סי' שז, סקכ"ד, ובמשנה ברורה שם סקס"ג,
^ 18 תוס' שבת קטז: ד"ה וכ"ש, ומובא להלכה ברמ"א באו"ח סי' שז, ואע"פ שהב"ח, הגר"א והמ"ב למעשה לא רוצים להתיר קריאת ספרי חול בשבת אפילו אם הם בלה"ק, אין רצונם לומר שאין קדושה עצמית לשפה אלא שזה אינה מספיק להתיר בענייני שבת, אך מספיק להתיר לקראם ביום חול שאין בהם משום מושב לצים (פמ"ג משב"ז סקי"ג בשיטת הב"ח).
^ 19 רמ"א על יו"ד סי' רלז, ה
^ 20 גנזי רמח"ל עמ' קלב-קלג במהד' ר"ח פרידלנדר, ב"ב תשמ"ד, ואדיר במרום ח"ב ע' קנו במהד' ירושלים, תש"נ ועי' בהרחבה בספר אוצרות הרמח"ל לר"מ צוריאל שליט"א (שהופיע גם כחלק מספרו אוצרות גדולי ישראל) בערכים לשון הקודש ואותיות
^ 21 שמות יט,ו
^ 22 דרך ה' ח"ב פ"ד סע' א, עמ' 66 במהד' פלדהיים, ירושלים, תשמ"א
^ 23 רבנו בחיי על שמות ל, יג המדמה שקל הקודש ללשון הקודש, שנקרא כך לא רק לעניין שמשתמשים בו למצוות (כהדגשת הרמב"ן שם) אלא "מפני שהוא לשון של קדושה, כולל כמה מיני קדושות." ע"פ המושג "קודש" בדרך הקבלה, ר"ל שהוא מרומם אפילו את כספו, כמו מאכלו לדרגת קדושה.
^ 24 ע"פ דברי הרמח"ל בנדוננו, מובן מדוע ר' עקיבא תיאר את שיר השירים, תיאור האהבה בין הקב"ה וישראל במשל חומרי ביותר, לא רק כשאר כתבי הקודש אלא כ"קודש קדשים." לזה התכוון גם הרב צב"י קוק זצ"ל בהקדמתו לספר אורות, שלעמת ספר אורות הקודש, העוסק באמונה ומחשבה, אורות , העוסק בעם ישראל וארץ ישראל, הוא מכנה "קודש קדשים." עי' גם במאמרי הראי"ה ע' 407.
^ 25 דעת תבונות סי' קס, ע' קפא במהד' ר"ח פרידלנדר, ב"ב תשמ"ט
^ 26 סנהדרין מד'
^ 27 איכה ג, כד
^ 28 הקדמה למאמר הויכוח ע' לב
^ 29 תהלים קמו,ד
^ 30 מאמר הגאולה, ע' פח
^ 31 ספר תקט"ו תפילות, ע' תצג
^ 32 ויקרא יא, מד
^ 33 רמב"ם ספר המצוות, שורש ד'
^ 34 ויקרא כב, לא-לב
^ 35 הקדמה למאמר הויכוח ע' לד-לו
^ 36 דרך עץ החיים, עמ' קמג במהד' אשכול, המודפס יחד עם מסילת ישרים, ירושלים תשל"ח
^ 37 דעת תבונות ע' קפא
^ 38 סנהדרין נח:-נט',
^ 39 יחזקאל לו, כב-כד
40 דניאל ט, יט
^ 41 דעת תבונות ע' לב, וכן בספר תקט"ו תפילות ע' רד-רה
^ 42 רמב"ם הל' שבועות פי"ב, ה"א
^ 43 הל' תלמוד תורה פ"ה, ה"ג
^ 44 רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה
^ 45 מסילת ישרים רפכ"ו
^ 46 אם נזכה מעצמנו- אחישנה, ואם לא נזכה בעצמנו- יעמיד עלינו גזרות קשות כמו אלו של המן הרשע עד שנשוב ואז נזכה (סנהדרין צח'), ובוודאי שישנן זכויות מצטברות במשך הדורות בנוסף לזכות אבות, ברית אבות, ולמען שמו כנ"ל.
^ 47 מאמר הגאולה ע' צב
^ 48 הקדמה למאמר הויכוח עמ' לד-לה בספר שערי הרמח"ל, מהד' ר"ח פרידלנדר, ב"ב תשמ"ט
^ 49 מאמר החכמה, ילקוט ידיעות האמת לרמח"ל ח"א ע' רנה
^ 50 דוגמת הרמח"ל במסילת ישרים רפכ"ו
^ 51 למשל, ספר החרדים פנ"ט "כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים המצוה זו," שו"ת משנה הלכות ח"ב סי' נו "כל שעה שהוא על אדמת קודש הוא מקיים המצוה," ובח"ג סי' קפט, "כל שעה ושעה שאינו דר בחו"ל אלא בא"י דומה כמי שיש לו אלוקי."
^ 52 מסילת ישרים רפכ"ו
^ 53 מאמרי הראי"ה ע' 235
^ 54 כפי הנראה כוונתו לב"ב ס: ואולי אף לסיפור המערה של רשב"י הנ"ל (שבת לג:)
^ 55 אורות ע' עז
^ 56 שם ע' קעא ע"פ ב"ב קנח:
^ 57 תהלים קד, לא
^ 58 שם קמט, ב