ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
המדרש מגלה שהתורה קוראת לחומר הבניה הזה 'עֲצֵי שִׁטִּים', כדי לרפא את החטא שישראל עתידים לחטוא במקום שנקרא 'שִׁטִּים'; ולכן צריכים לתת עץ שִׁטָּה בכל ארון שישראל יעשו. אולם דברי המדרש טעונים ברור. הארון שמשה עשה נגנז במחילות שמתחת למקדש, והוא יתגלה לעתיד לבוא ולא יצטרכו לעשות ארון חדש. ולפיכך, המדרש שמצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - טעון הסבר!!
ה'מַּעְיָן' שצריך להשקות את ה'שִּׁטִּים'
צריך להבין, שהמדרש אינו חולק על דברי חז"ל; אלא שהמדרש מתכוון לשימוש התמידי במשמעות הסמלית של השמות 'שִׁטִּים' ו'שִּׁטָּה'. שִׁטִּים הוא המקום שעם ישראל נפל בו בצורה הנוראה ביותר. ישראל חטאו שם בזנות ובעבודה זרה, והם נענשו במגיפה ומתו מהם אנשים רבים - יותר משאר המקומות שחטאו בהם. כאשר הנביא יואל מנבא על הגאולה הוא אומר 'וּמַעְיָן מִ בֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים '. לכאורה אי אפשר לקשר בין המקומות הללו. בית ה' הוא המקום הגבוה ביותר מבחינה רוחנית; ואילו הַשִּׁטִּים הוא המקום הנמוך ביותר מבחינה רוחנית. חז"ל אף מגלים שהמקום נקרא הַשִּׁטִּים בגלל רוח ה' שטות ' שנכנסה שם בישראל. מדוע צריך להשקות מקום שקשור לשטות ולחטא באמצעות מַעְיָן שיצא מבית ה'?
ידועים דברי חז"ל, שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו!! כאשר אדם חטא והוא מגלה שהוא נפל למצב של 'שִׁטִּים' ושל חטא, הוא עלול להילכד במחשבה שהקב"ה דחה אותו והרחיק אותו מעל פניו. לכאורה, אם הקב"ה לא עזר לו הפעם והוא הניח לו לחטוא, הרי שהקב"ה דחה אותו ואינו משגיח עליו עוד. המחשבה הזו משרה על האדם עצבות, והיא מקשה עליו לחזור בתשובה ולהגיע למעמדו הקודם. אולם המחשבה הזו אינה נכונה. הנביא מגלה שהאדם צריך להפנים בלבו שהנפילה היתה לטובתו; והיא היתה מַעְיָן שיצא מבית ה' והופנה לעברו, אל הַשִּׁטִּים שהוא שרוי כעת בתוכם. ה'נפילה' היא סוג של השגחת הקב"ה. הנפילה אל החטא מזכירה לאדם עד כמה הוא תלוי בה'. וכאשר האדם מנצל את ההבנה הזו, ושב לחיות בהכרה שכל רגע ורגע הוא תלוי בחסדי ה', הוא דבוק בה' באמת.
עץ ה'שִׁטָּה' שצריך לשים בכל ארון
המדרש התמוה שהצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - נועד להשלים את הרעיון העמוק הזה. הנביא יואל מגלה, שנפילה למצב של 'שטים' זו רפואה שה' שלח לי מהמקום הקדוש ביותר - כדי להזכיר לי כמה אני תלוי בו. אולם אפשר להשתמש ב'שטים' גם בתור רפואה מונעת. הכלי הקדוש ביותר בבית ה' היה הארון, והוא מסמל את המצבים שהאדם נמצא בהם בעשייה של קדושה עילאית, וברגשי אמונה חזקים. המדרש מלמדנו שהאדם צריך להזכיר לעצמו, שגם בזמנים הטובים הללו, טבעו האנושי לא השתנה וקיימת בו נטייה לשטות ולחטא. האדם צריך לתת לנגד עיניו - בתור רפואה מונעת - עץ ' שִׁטָּה '; גם כאשר הוא במצב מצוין שנמשל לארון הקדוש. וכדרך שאמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 149): "דרך האמונה היינו, בשעה שמתעלה בהרגשת גדלות הבורא - חושב מתוך אמונה בשפלות העצמי; ואינו צריך לעבור נפילות של ממש כדי לראות את שפלותו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
