ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נביא את המקורות, בתורה נכתב:
"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז טו).
במדרש מצינו:
"לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה" (ספרי דברים פיסקא קנז).
כך גם פסק הרמב"ם:
"אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא"
(הלכות מלכים פרק א ה"ד)
(הלכות מלכים פרק א ה"ד)
הזכויות - לבחור ולהיבחר - קשורות זו בזו.
עיון מעמיק יותר מגלה שהתמונה איננה כה ברורה וחד משמעית. התורה קובעת:
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (שם).
אם כך מקשה הרמב"ן מה פשר ההגבלות המופיעות בהמשך הפסוק? ומתרץ:
"ודעתי בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלקים היא לו".
לדעת הרמב"ן כל בחירות, בכל מקום בעולם, מגלות מה הוא רצון ד'. הליך בחירת מנהיג הוא הלכה אוניברסלית. לכן צריכה התורה לצמצם, כאשר מדובר בעם ישראל, את מי שאין ראוי לבחור בו.
לאחר אלפיים שנות גלות וביטול השלטון המדיני של עם ישראל עם קום המדינה, נדרשו גדולי ישראל לשאלה זו, שהפכה להיות בס"ד מעשית .
הגרא"י הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל ראה את השתתפותם של ערביי ישראל במערכות השלטון של המדינה כהכרח הנובע מחשבון של הסתכלות ריאלית וז"ל:
"ועתה הגיע הזמן להסתכל במצב כמו שהוא ממש ולבחון את ההלכה מתוך אותה ההסתכלות הריאלית. ...(כל הקמת המדינה לא הייתה אפשרית) כנגד רצונם של האומות המאוחדות... וגם אין שום ספק שלא יתנו לנו את המדינה היהודית אלא אם כן נקבע בתחוקה ובמשפט זכות המיעוטים לסבילות הנידונית, וודאי שמניעת הפליות וקיפוחים של המושלימים והנוצרים גם יחד תהווה אלמנט יסודי מתוך הזכות למדינה שיתנו לנו" (תחוקה לישראל חלק א).
כדי לתרץ את הקושיא כיצד אילוצים מעשיים משנים את ההלכה, קובע הרב הרצוג כי מדינת ישראל איננה מלכות ישראל האידאלית, עליה דיברה התורה. לדעתו,כאשר תתחדש מלכות בית דוד, אכן נהיה כפופים למגבלה זו. אבל בינתיים מדינת ישראל היא מעין שותפות של יהודים ושאינם יהודים ולכן אינה כפופה להגבלה התורנית הנוהגת במצב של מלכות אידאלית. וז"ל:
"מכל האמור יש לנו להתבונן עוד. הלא יסוד המדינה מעצמו הוא מעין שותפות. הרי זה כאילו ע"י תיווך ידוע באו גוים, ..., לידי הסכמה לתת לנו להקים ממשלה משותפת באופן שתהיה לנו עליונות ידועה וששם המדינה יקרא על שמנו. כלום היתה על מדינה זו תורת מלכות ישראל באותה המדה של מלכות ישראל כימי דוד ושלמה, של מלכות ישראל.... בעצם זוהי שותפות של עם ישראל ועם נכרי בתנאים כאלה, המבטיח לשותף הראשון מדה ידועה של עליונות". (שם).
מרן הגר"ש ישראלי, בספרו "עמוד הימיני", פותר את הבעיה בדרך הרבה יותר פשוטה. לדעתו, כל המינויים של היום גם לתפקידי ממשל אינם בגדר "שררה". זאת כיון שהם קצובים לזמן ואינם עוברים בירושה. הבחירות היום אינם אמורות להעניק כח של שררה לנבחרים אלא למנות "באי כח לציבור...לפעול מה שצריך לטובת הציבור... מכח משלחיהם הם יונקים את כוחם" (סימן יב).
לפי דבריו ככל שהבחירות הן יותר דמוקרטיות כך הבעיה פחות מתעוררת.
הרב הרצוג רואה בקבלת תכתיב האומות מצב של אין ברירה. לעומתו מרן הגר"ש ישראלי רואה במשפט הבין לאומי (לא בפרשנותו האנטי ישראלית או האנטישמית) גורם לגיטימי, קובע בענינים הלכתיים, הנוגעים בסדרי שלטון כמו הלכות מלחמה. וז"ל:
"ואין הכי נמי, אם יבואו העמים כולם לידי הסכמה לאסור המלחמה באופן שזה יפסוק מלהיות חוק הנהוג בעמים, שוב לא תהא המלחמה חוקית (גם על פי ההלכה)".
על פי זה ניתן להתקדם ולהסיק כי מניעת בחירה אקטיבית או פסיבית תהיה גם מנוגדת להלכה.
כל זאת בתנאי שהצבנו בשבוע שעבר, כי המצביע או הנבחר איננו בגדר "קשר רשעים"
המנסה לפגוע ולהרוס את אושיות המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
