ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מותר ליהנות מהחיים?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מצד אחד מוצאים אנו בדברי חכמים שאמרו: "לא דייך במה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים?" ומאידך אמרו חכמים: "קדש עצמך במותר לך". מצד אחד אמרו חכמים שעתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו, אע"פ שהיה מותר לו והיה יכול, ואם מנע את עצמו הוא ייתן את הדין כי צריך להנות ועל מנת כן נבראו הדברים המהנים. ומאידך חכמינו סיפרו שרבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא בשעת מיתתו זקף עשר אצבעותיו ואמר: "גלוי וידוע לפניך שלא נהנתי מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה שלי". הווי אומר שרבי השתבח בזה שהיה פרוש מהנאות העולם ולא נהנה מהם כלל. הם אמרו: "היושב בתענית נקרא חוטא", והם אמרו: "היושב בתענית נקרא קדוש".
מדברי חכמים יש ללמוד שיש פרישות טובה ויש פרישות רעה. אם אדם פורש מדברים חיוניים שהוא זקוק להם - זו מידה רעה, אם אדם פורש מדברים מיותרים - זו מידה טובה. אדם שמרבה לשבת בתענית והוא נחלש מזה, מצב רוחו יורד, הוא נעשה מריר, ביקורתי ומתוח, עליו נאמר: "היושב בתענית נקרא חוטא". התענית רק מזיקה ואין לה כל ערך חיובי. אבל אדם חזק ובריא שהתענית לא מחלישה אותו, אלא מביאה אותה להרגשה של התרוממות, הוא מרגיש יותר זך, יותר רוחני, משוחרר מהתלות באוכל, עליו נאמר: "היושב בתענית נקרא קדוש". כי הפרישה מעסקי הגוף ביום התענית, אינה רק מרחיקה מהחומר אלא גם מרוממת אל הרוח, מוסיפה קדושה. ותענית שמוסיפה קדושה היא חיובית. המצמצם את אכילתו יותר מהראוי ומונע מעצמו את הדרוש לבריאות הגוף והנפש, זו פרישות רעה, ומאידך: המפריז באכילה ואוכל יותר ממה שהוא צריך, גם זה מזיק לגוף ולנפש. פרישה מדברים מיותרים ומופרזים היא מידה חיובית, ולא רק מפני שזה לא בריא מבחינה גופנית, אלא מפני שכל משיכה אחרי דברים מיותרים, היא מבוא לכישלון באיסורים כי כשאדם יש לו משיכות, אם אינו מוצא דרך למלא את מבוקשו באופן המותר, הוא נמשך לדבר האסור ועלול להיכשל בו. הדברים אמורים בין באכילה, ובין בדברים שבינו לבינה. אם אדם מפריז בדברים המותרים, המשיכה מתרבה ואח"כ יש קושי להתגבר ולשמור על הגבולות שבין האסור והמותר.
אבל לא רק בגלל הצורך להתרחק מנטיות שיכולות להביא לידי איסורים, יש מקום לרסן את הכוחות ולפרוש גם מדברים המותרים, לא רק בשל התוצאות האלה, אלא מפני שעצם נטיות הנפש, עצם המשיכה להנאות השונות מנמיכה ומצמצמת, ומשעבדת את האדם ליצריו, והפרישות הנכונה משחררת את האדם משעבודים אלו. הווי אומר, אין אדם רשאי לפרוש מכל דבר שמחזק את כוחותיו, שמוסיף לו שמחה, שמרחיב את דעתו, ואם הוא פורש מדברים כאלה הוא עתיד ליתן את הדין כי לכך נבראו הבריות הטובות, כדי להנות בהם בני אדם. אך יש לפרוש מהפרזה בהנאות גם שהן מותרות, כי הפרזה בהן אינה מוסיפה שמחה אלא גירוי, אינה מחזקת אלא מחלישה, אינה מרחיבה את הדעת אלא מחריבה את הדעת.
מותר ליהנות מהחיים? (4)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - 26. בביאור מידת הפרישות
2 - 27. המשך מידת הפרישות
3 - 29. פרישות מביאה לטהרה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
