שלום הרב אני נוהג לא לברך מזונות בסעודה משום שפת הבאה בכיסנין היא ספק פת. כשאני מתארח - אני סמוך על דעת בעה"ב. לפעמים מגישים עוגה לקינוח ובעה"ב עצמו מברך מזונות, ומתברר לי שהוא לא כוון לפטור את המזונות בברכת המוציא, וכנראה הוא לא סובר כסברה הנ"ל. האם במצב כזה אני חייב לברך מזונות? האם מלכתחילה כשבעה"ב מברך המוציא אני יכול לכוון לפטור "מזונות" - גם אם הוא עצמו לא מכוון כך? (ראיתי ב"וזאת הברכה" סברה שזה אפשרי). תודה

מסתבר שבעה"ב מוציא אותך בעיקר הברכה אך הכוונות הפרטיות נשארו שלך.