ע"פ הקשר השאלה והתשובה אני מבין מהרב שאין דבר כזה ללכת תמיד ע"פ ספר הלכה מסוים כמו שנפוצים היום ספרי הקיצור בהלכה בסגנון ילקוט יוסף, כי "לקבל רב" זה רק רב שמשוחחים איתו. כידוע רובא דאינשי צריכים את ספרי הקיצור הללו לדעת מה לעשות ביום יום ולא ישאלו את הרב על כל צעד ושעל אלא רק בשאלות מיוחדות שבהן "צדדי ספק לבעיה"(כניסוחו של הרב). אני מבין שיוצא מהרב שיכול אדם כזה ללכת ע"פ פסיקותיהם של רבנים שונים בספריהם ולא צריך ללכת תמיד ע"פ אותו ספר פסיקה?או שמא כוונת הרב שלא טוב ללמוד מספר כי על כל שאלה צריך לשאול את הרב בעל פה?

הספרים טובים ויש ללמוד מהם אך אין להם דין מרא דאתרא. עם זאת אין לחפש בכל ספר רק את קולותיו.