חבר נדר, בגלל כעס, להיות מודר מפלוני שמשמש כש"צ בבית כנסת מסוים. שבוע הבא החבר צריך להיות באותו בית כנסת. החבר לא רוצה להתיר את הנדר. האם מותר לו לשמוע את הש"צ בגלל נדרו? המאירי כותב ביומא יט ד"ה המודר, שהמודר הנאה מש"צ מותר לשומעו כיוון שאין הש"צ שליח של המתפללים אלא הוא שליח של הקב"ה, האם כך נפסוק?

המאירי מדבר בש"ץ לא בחזן, כלומר: אין הנאה מיוחדת מקולו אלא רק מעצם היותו שליח, ומכיוון שאינו שליח אישי של המדיר מותר. אך חזן שנהנים מקולו זו הנאה אחרת. אם כי, בקול אין מעילה אך אם הוא נדר במפורש שלא ייהנה מקולו צ"ע אם הנדר חל כי אם הנדר לא היה יכול לחול אולי התכוון כיד לשבועה או שיש לחוש לזילותא בנדרים. נלענ"ד שראוי להצריך התרה.