בני לומד בישיבה חרדית באלעד. תלמיד מצטיין כל מבחן 100+ מאוד מעריכים ואוהבים אותו בישיבה. לפני כשבועיים דיבר איתי בני על מעבר ישיבה דיברתי איתו בכדי להבין מדוע הוא אומר שלא טוב לו. בדמעות אמר שהוא לא רוצה לצער אותנו אבל הוא רוצה ישיבה יותר פתוחה, כלומר, שיגיע הביתה בשעות המנוחה (הוא מאוד קשור לבית). דיברתי איתו והבנתי שהמהפך ביחס לישיבה בא לפני כחודש עם תחילת החופש הגדול. יכול להיות שיש קשר ישיר עם ההרגשה שכולם בחופש והוא מגיע כל ערב בשעה 10+ הביתה והוא בא קצת אוכל מדבר איתנו והולך לישון הוא מרגיש חנוק. יש לציין כי אני תומכת בו בכל החלטה שלנו ואף אמרתי לו שנלך לבדוק ישיבות אחרות באיזור בכדי להקל עליו אני לא רוצה שיישבר. הוא ילד מקסים שלומד נהדר צנוע ועניו. לומד מעבר למה שצריך. לומד מסכות שלמות מבלי לומר למשגיח ולרבנים דבר. פשוט ילד מדהים. מה עושים?

חנוך לנער על פי דרכו. כפי שאת מרגישה אותו תלכי עם רצונו ותחזקי אותו. אפשר לעבור ישיבה. העיקר שיהיה יציבות בהחלטה. לחשוב להחליט ואז לא לשנות את ההחלטה בכל יום.