היום במהלך עבודתי, בתור מתקין מצלמות אבטחה במעגל סגור במדינת קנדה, אני וחברי לעבודה, יהודי שומר תורה ומצוות, תוך כדי עבודה על הגג נקרה לדרכנו קן של ציפור דרור מיד שהבחנתי בקן עלתה במוחי מצוות שילוח הקן. האם או האב, אנני יודע, עפו מהקן כתוצאה מהרעש של הסולם. קראתי לחברי גיא שיעלה למעלה וביחד החלטנו לעשות את המצווה. מה שעשינו, לקחנו את הגוזלים בני כמה ימים והנחנו אותם על הריצפה בריחוק די גדול מהקן. האם זה מה שהיינו צריכים לעשות בדיעבד? האם ציפור דרור נחשבת כשרה? מזכרוני לפני שנים בתיכון שלמדנו על מצווה זו המורה הסביר לנו, ואת זה אני זוכר טוב מאוד, הוא אמר שאת הגוזלים, במידה ולא צריכים אפשר להניח באיזו פינה ולעזוב אותם וזה מה שעשינו שם. לאחר העניין שאלנו רשות מבעל הנכס, לא הסברנו לו את העניין אבל בדרך לא דרך אמרנו לו שהקן הפריע לנו במהלך העבודה וכו’ (בעל הנכס הוא גוי). חברי שאל וחקר וקיבל תשובה שציפור דרור לא נכללת במצווה היות שהיא ציפור טמאה ומה שעשינו לא היה נכון. מאז יש לנו יסורי מצפון, אולי לא רק שלא עשינו מצווה אלא חס ושלום עברנו על צער בעלי חיים.

לא הייתם צריכים לגעת בגוזלים: א. כי האם לא הייתה במקום ולא שילחתם אותה. ב. לדעת החתם סופר אין מצוה חיובית כלל לשלח את האם אלא רק התר למי שרוצה לאכול את הגוזלים. ג. הגוזלים היו ברשותך ולא היו הפקר. ד. הדרור היא ציפור טמאה. תשובתכם היא להרבתו ברחמים על הבריות על בני אדם ובעלי חיים. חלקו למשל תקופה מסוימת אוכל לציפורים.