מדוע כתוב בתורה מספר פעמים עניני היתומים והאלמנות ושצריך לרחם עליהם ועוד, אילו ענין ההורים האב האם השכולים (אינו מוכר לי לפחות) לא מוזכר? מעמד היתום נצחי לפחות כמו הורה שכול ועם זאת הורה שכול זוהי נכות עמוקה /פצע לא מגליד כל החיים. אלמנה מצב קשה שיעשוי להיות לו סוף. מה הטעם?

דברי תורה ביחס ליתומים ואלמנות כוונתם שלא לנצל את חולשתם בהיותם חסרי מגן, על כן אם היתום בוגר ומנהל את עניניו לבד אין לו דין יתום, וכן אלמנה. אמנם מצד מדת הרחמים ראוי לרחם על כל מי שזקוק לכך ובודאי על הורים שכולים שליבם שבור אבל אין זה נוגע להקל עליהם בדיני משא ומתן כשהם מתפקדים כרגיל.