האם סוגרים את ארון הקודש לפני אמירת "גדלו" או אחרי?

שלום וברכה, יותר נכון לסגור את ארון הקודש מיד לאחר שנותנים לשליח ציבור את ספר התורה. אולם אין קפידא בדבר, ואם מחכים עד לאחר 'גדלו' זה בסדר. מקורות והרחבה: נראה שאין מקור בפוסקים מתי בדיוק יש לסגור את הארון, ומשמע שאין עניין לעשות דווקא כך או דווקא כך. לדעת ערוך השולחן (קלד, ד) החזן מפנה פניו כלפי ההיכל בעת אמירת הפסוק 'גדלו'. ולדעת הסידור 'צלותא דאברהם' (הוצאת מוסד הרב קוק עמ' תכא) לא נכון שהחזן יפנה פניו אל ההיכל בזמן אמירת הפסוק 'גדלו' אלא החזן מפנה פניו אל העם, משום שהחזן מדבר אל הקהל. נראה שאם עושים כשיטת ערוך השולחן שהחזן מפנה פניו להיכל יש טעם להשאיר את הארון פתוח בזמן אמירת הפסוק 'גדלו'. לעומת זאת אם עושים כשיטת ה'צלותא דאברהם' שהחזן מפנה פניו לקהל באמירת 'גדלו', אזי נכון לסגור את הארון לפני 'גדלו' מכיוון שהחזן כבר לא יפנה לארון הקודש. ועוד, כדי שהחזן לא יסב את גבו כלפי ארון הקודש הפתוח. אולם יש לציין שמעיקר הדין אין איסור להפנות את הגב לספרי תורה שבתוך הארון משום שהם ברשות אחרת (ראה מ"ב רנ, ס"ק יד). חיפשתי בספרים ומצאתי שבספר 'השבת בקבלה וחסידות' (עמ' 760, סע' ה) כתב: "כמדומה שנהוג בקרב אנ"ש (והאשכנזים) לסגור את ארון הקודש לגמרי לפני אמירת "שמע" (ובחול לפני "גדלו"). לעומת זאת, בסידור רינת ישראל החדש כתב לסגור את ארון הקודש אחר אמירת "גדלו". סוף דבר, אין מנהג ברור בדבר ואין קפידא באיזה אופן שיעשה. ראה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' ע אות ט) (לגבי השאלה אם יש להוציא את ספר התורה מההיכל בזמן אמירת בריך שמיה או לאחריו) שכתב: "וכיון שלא מצינו זה כלל בדברי רבותינו הראשונים לא שייך למחות איך שעושין" (ע"ש שבכל זאת נכון להוציא את הספר תורה לפני אמירת בריך שמיה). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר שיש לסגור את ארון הקודש לפני גדלו. מיד לאחר שנותן את ספר התורה לחזן יסגור את ארון הקודש, בין ביום חול ובין בשבת, שאין טעם להשאיר את הארון פתוח. הרב יואל קטן שליט"א (מהדיר רינת ישראל החדש) כתב לי: "בצדק הבאת שיש צדדים לכאן ולכאן בעניין סגירת הארון לפני או אחרי 'גדלו', ובצדק כתבת שזה לא עקרוני. והיות ואין בזה מנהג קבוע תסכים אתי שלא מתאים שיסגרו את הארון מול הפרצוף של חזן שנוהג כערוך השולחן ופונה ב'גדלו' לארון הקודש הפתוח, ויש הרבה כאלו. ולכן עדיף שתהיה הוראה כללית לסגור אחרי גדלו כאשר החזן מתחיל להתרחק מארון הקודש, וכך זה טוב לכולם לענ"ד". כל טוב!