אנו מקפידים על מעשר כספים, ואף שאין אנו דחוקים, הוצאות החינוך, רכב, שכ"ד וכד’ לא משאירים מרווח למותרות כמעט בכלל. א. האם לוותר על מעשר כדי לממן טיפול נפשי (לא חירום), וקניית תכשיטים לאשתי? או לחכות שירווח, או ללוות מהמעשר בתקווה שבעתיד נוכל להחזיר? ב.האם עדיף לא לחסוך ולתת מעשר כספים? למעט בחסכון? או לתת מעשר רק אחרי שהפרשנו חסכון סביר למשפחה? ג. האם יש צורך בהתרת נדרים?

השתדלו לקיים את המצוה החשובה ובמשך הזמן ה' יעזור ותוכלו גם לחסוך למטרות אחרות אם לאשה התכשיטים מאד חשובים שלום הבית קודם