
- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
ספר ישעיהו
כתבות בנושא ספר ישעיהו

פרשנות המקרא
האם הזכות לפרש את המקרא שמורה לדורות מסוימים? האם יש מקום לפרשנות המקרא על ידי בני דורנו? הרב שמעון קליין מתייחס לשאלות.

דמויות בתנ"ך - משל?
האם יש להתייחס לדמויות בתנ"ך רק בתור אידיאות, או שהם גם היו בשר ודם? מה לגבי אדם הראשון? הרב רפאל וסרטיל בתשובה חד משמעית.

על לימוד תנ"ך
לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ה'.

תכנית התנ"ך של ישיבת בית אל
בישיבת בית אל מתקיימת תכנית ללימוד תנ"ך, הכוללת לימוד עצמי ובסוף שבוע מתקיים שיעור סיכום והעמקה. מוזמנים להצטרף!
סדרה בנושא ספר ישעיהו

לפני מקדש- תיקון עצמי
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ס"ד- ס"ו
ס"ה - העם בפרקים הקודמים מתפלל לה' שישיבם אליו, שהתרחק מאיתם. כאן ה' משיב להם שהם בעצמם התרחקו ממנו, ומעכשיו ה' מעניש לאותם שהתרחקו, ומצ'פר לאותם שנשארו קרובים אליו. ס"ו - ה' מזכיר לכל מי ששכח, שבאמת אין לו צורך במקדש, אלא לנו יש צורך, ולכן יש לנו לשנות את עצמנו שנהיה ראויים למקדש, במהרה בימינו!

איזהו צום יבחרהו?
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ח- ס'
נ"ח- העם אינו מבין כרגע את הסיבה למה ה' אינו מתייחס למעשיו. הנביא נדרש להסביר את המושג, שכל עוד יש רמת מוסר נמוכה, אין התקשרות אל הקב"ה. ס'- בניגוד לשאר הנבואות, אפילו הגאוליות שהיו עד כה, כאן מתוארת הגאולה כדבר שאינו פוסק אלא הולך ומתמשך, (אפילו ללא מאמץ מצידנו)

כלי הקודש- סימן לגאולה!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ב- נ"ד
נ"ב- תיאורי הגאולה מבבל נצפים מכמה כיוונים: מהנביא, מהמבשר ומהצופה, וכל אחד רואה דברים אחרים. הנביא נותן סימן לגאולה, שהוא גם מסמל את המטרה של גאולת בבל: כלי הקודש. החזרת העבודה הדתית לעם ישראל, שביטלנו אותה בחטאינו. נ"ג- לאחר הגאולה ניכר שהעם שהיה הכי לא ראוי להשתקמות, דוקא הוא ישתקם הכי טוב, ובלעדיו גם השאר היו קורסים.

שינוי- נחמה ישירה מה'!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו פרקים מ"ט-נ"א
נ'- הקב"ה מונע מישראל את ה'גט' שהיו אמורים לקבל בשל חטאיהם, אבל בכך יש לנו אפשרות לחזור אליו ולא נשבר בינו לבינינו. נ"א- בניגוד לפרק מ', בו הקב"ה קורא לנחמה אבל הוא נסתר, כאן הקב"ה בעצמו מנחם את ישראל. מכאן הנבואות עבור שינוי לנחמה כמעט מוחלטת מאשר נחמות וויכוחים.

"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"
תוכנית תנ"ך - ישעיהו פרקים -מ"ג- מ"ה
מ"ג- הנביא מספר לעם, שה' יגאלם בודאי ולא בגלל מעשיהם, שכן הקשר בין ה' לישראל אינו תלוי בבחירתם אלא בבחירתו של הקב"ה. ולכן אינם יכולים לשנות את זה במעשים רעים. מ"ד- הנביא מדגיש בצורה תיאורית את האבסורד של האלילות, שהאנשים בדורו כ"כ שקעו בזה, עד שזרקו את שכלם. - ה' מדגיש לאורך כל הפרקים הללו שאין עוד מבלעדיו, כנגד התפיסה הרווחת שאמנם הוא עיקר והאלילים טפלים לו, אבל גם להם יש יכולת.

המהפך בנבואות ישעיהו!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ל"ח-מ'
ל"ח- ל"ט- הנביא מתאר את האות כעניין בפני עצמו, ולא כבקשת המלך חזקיהו, וכן הנביא מזכיר את ענין האות שהיה בתקופת המלך אחז, ע"מ לשדר למלך שיש צורך באות ובחיבור חדש של העם לאלוקיו. מ'- הנביא ישעיהו הופך את סגנון נבואותיו לנוכח המצב. כאשר החורבן כבר בפתח, יש לדאוג לעם שלא ישברו באמונתם ויעזבו את דרך ה'. הנביא מודיע להם על גאולה באופק, וה' עימם גם בעת חורבן.

חיי האמונה באחרית הימים ומפלת אשור ואדום
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים לב-לד
בפרקים אלו הנביא קורא לעם ישראל לא ליצור בעצמם את מציאות הגאולה והשלום שמתוארות בפרקי הגאולה-"שאננות" בשפתו, אלא לעבוד את ה' על פי אמות המידה של אמת ושקר, ולאחר מכן ה' בעצמו יוריד מציאות גאולית מתוקנת יותר ונעלה יותר לעולם. בהמשך(פרק לג) מתואר ההרס שיעשה אשור בישראל ומפלתו הפתאומית ביד ה' והתממשות נבואת אחרית הימים בצורת ה"שאננות הטובה" בפרק שלפני. לאחר מכן(פרק לד) מתאר הנביא את הנקמה שיעשה ה' בגויים על כל פשעיהם כלפי עם ישראל ובמיוחד אדום שתהיה הפורענות הקשה ביותר בדמות חזרה לימי "תקופת האבן"- "אבני תוהו ואבני בוהו"

סיבת תחילת החורבן- שהחטא הופך לאידיאל
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים א'- ג'
הקדמה: ישעיהו הנביא הינו האדם מוכיח ומקרב בעת ובעונה אחת. א'- ישעיהו מוכיח את העם, בכך שמכנם כסדום ועמורה, להדגיש שאינם חוטאים כמקרה אלא כשיטה אידיאולוגית של מוסר מקולקל. ב'- ג'- ניכר לאורכן של הפרקים, שחטא ע"ז מוצף שם כל הזמן, שהגאווה מלווה אליו כל הזמן, ובשביל לתקן זאת יש לדאוג לכילוי גמור של כל הגורמים לגאווה.

כיסא, היכל, עשן
פרק ו'
כדי לגשת לפרק ו' ולנסות להבין את שפתו של הנביא, אנו ניגשים לסמלים, אובייקטים, בפרק, מחפשים להם איזכורים בתנ"ך ומציירים את הפרק. פרק ו' מגיע על רקע הפסגה הרוחנית והגשמית במלכות עוזיהו שנשברת עם רצונו של עוזיהו להקטיר קטורת. ישעיהו רואה לראשונה בחייו את הפרדוכס שאיתו רק הנביא יכול להיפגש, מצד אחד ה' הוא 'קדוש קדוש קדוש' -מובדל, ומצד שני 'מלוא כל הארץ כבודו'. איך מורידים את דבר ה' המרומם לעולם החומר. השיעור מכניס אותנו לתוך הפרק ומפשט אותו להבנה פשוטה שלנו.

איך ניגשים לספר ישעיהו?
הקדמה לספר ופרק ו'
ספר ישעיהו - מוגדר בגמרא כ'כולו נחמה', האמנם? ישעיהו לא כתב את ספרו, קבוצה של דמויות קיבצו את נבואותיו, מה זה אומר? כדי להבין נבואה צריך להבין את השפה של הנביא, את הנביא עצמו ואת התקופה של הנבואה. מה הרקע לנבואתו הראשונה של ישעיהו ואיך בכלל מתחילים להבין אותה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.





