ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וז"ל התורה:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:...ֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד ט-יא).
וז"ל הנביא:
"...וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
הקולות והעשן שליוו את ההתגלות בהר סיני:
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת ... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן " (שם, כ' יד) הם הם שליוו את הקדשת ישעיהו "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן " (שם, שם ד).
הזעזוע והפחד גם הם משותפים לשני המאורעות. בפרשתנו נאמר:
"וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ ... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת " (שם, שם טו).
בהפטרה נאמר:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ..." (שם ה).
נשתדל השבוע לבאר את הביטוי "נִדְמֵיתִי". רש"י על אתר אכן מפרש (אע"פ שאינו מזכיר ההקבלה למעמד הר סיני): "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". לעומתו הרד"ק בשם אביו מסביר "פירוש נדמתי, נשתתקתי", כך גם פירש ר"י קרא. פירוש זה פותח בפנינו צוהר לתופעה, שאם אכן היא קיימת, יש לה משמעות אדירה על חיי הנביא ועל הבנתנו את הנבואות.
פרק ו' בישעיהו מתוארך ל"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (שם א). על פי שיטת התרגום ורש"י הכוונה לזמן בו עוזיהו נצטרע, בעקבות כניסתו להקטיר קטורת. מאורע זה התרחש בשנה העשרים ושבע למלכותו (עיינו ברש"י למלכים ב ט"ו א). הפרק הבא בספר ישעיהו נאמר לשיטתם בשנת ד לאחז נכדו, כמבואר בפסוק הפותח:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ..." (וברש"י שם).
מיד לאחר שעוזיהו נצטרע, עלה לשלטון בנו יותם שמלך שש עשרה שנה (מלכים ב ט"ו לג). אם כך חלפו עשרים שנה בין הפטרת פרשתנו לבין הנבואה הבאה בספר ישעיהו. מה קרה בינתיים? יתכן ותשובה לכך מצויה בתגובתו של הנביא להתגלות הנשגבה:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ...".
המראה הנורא גורם להשתתקותו של הנביא למשך תקופה מאוד ארוכה. תופעה מעין זו אנו מוצאים גם אצל הנביא יחזקאל שגם הוא זכה למחזות מקבילים:
"וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ: וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר (מעשה מרכבה של פרק י) וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל נְהַר כְּבָר (מעשה מרכבה של פרק א) וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי: וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים" (יחזקאל מ"ג ב-ד).
יחזקאל שתק כנראה תקופה ארוכה עד שקיבל רשות לפתוח שוב את פיו (עיינו ג' כו-כז, כ"ד יז, כז).
יתכן ובכך תוסבר גם הפסקת נבואתו של עמוס מיד אחרי שנתנבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים ...".
נבואה שמקבילה לנבואה של ישעיהו בהפטרתנו.
אולי בכך תוסבר גם העלמותו והאלמותו דום של מיכיהו אחרי שניבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
כך אולי יפתח לנו צהר חדש להבנת שתיקתו של אהרון אחרי התפרצותם של בניו עם קטרת אל הקודש. מעשה שמקביל למעשהו של עוזיהו שגרם להתגלות אל ישעיהו (עיינו ברשב"ם לויקרא י' ג).
כך נסגר המעגל שהרי להרבה שיטות מעשה נדב ואביהו הינו תוצאה של אותה ראיה בהר סיני, שבה פתחנו את דברינו.
הבה נתפלל כי נזכה שוב לחזות בחזרת השכינה לירושלים אבל בדרך של "לַחֲזוֹת בנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
