ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לכאורה מתעוררת השאלה מה רע יש בזה שהתורה תופץ בעולם, שהיא תתורגם לשפות זרות, הרי עם ישראל שואף להיות אור לגויים וחזון אחרית הימים שיעלו עמים רבים אל הר ד' ויאמרו "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". אלא יש לומר, מסירת התורה לזרים שאינם מכירים שהתורה היא דבר ד' אלוקי ישראל, אלוקי עולם, מביאה לכך שמבארים את התורה במבט חיצוני ומתיחסים לרבש"ע, נותן התורה, כאל אליל דמיוני - זהו חטא העגל.
התורה אינה ספרות, אינה הסטוריה. התורה היא דבר ד' ואם עוסקים בתורה אנשים שאינם רואים כך את התורה על זה נאמר "כי דבר ד' בזה ואת מצוותו הפר".
הרב בספר "אורות המלחמה" מקונן ואומר כנסת ישראל תחיל תזעק בחבליה. "אוי נא לי כי עייפה נפשי רזי תורה לחיצונים נמסרו". התורה נשרפה וגויליה נשרפים ואותיות פורחות....
בגמ' גיטין ס: אמר ר' יוחנן: תורה שבעל פה רוב, ומיעוט בכתב. כלומר רוב התורה היא בע"פ. והנביא הושע מסביר שאם הייתה כל התורה בכתב היו לוקחים אותה זרים. ובלשון הפסוק "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו".
וכך מבאר תוס': "להכי קאמר רחמנא אכתוב לכם רובי תורתי והלא מה שכתבתי להם כמו זר נחשבו שהעתיקו זרים".
גם הסמ"ע בהקדמתו לחושן משפט אומר: מדוע תורה שבעל פה אין לכותבה לכתחילה, "כתבו הקדמונים הטעם כדי שלא ישנו המינים תורה שבעל פה למינות כמו שעשו לתורה שבכתב".
לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ד'. והם מרשים לעצמם לבקר ולשנות ולתקן ולדחות מה שלא נראה להם ועל זה התורה חוגרת שק ומתחננת, עיזבו תורתי, מי בקש מידכם רמוז חצרי.
במסכת סנהדרין צ"ט: אמרו חכמים תנו רבנן "והנפש אשר תעשה ביד רמה", זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי, מנשה מוגדר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שהוא חמור מאפיקורס כי הוא מוסיף חטא על פשע שהופך את דברי התורה לדופי.
על כן, אין מקום לעודד למוד תנ"ך ללא הכרה שהתורה היא דבר ד', שהתורה היא קדושה ואין לגשת אליה בידיים מסואבות ולטמא אותה בפרושים של דופי ח"ו.
אמרו חכמים: "שבשתא כיון דעל על", כלומר כאשר לומדים דברים בצורה משובשת קשה אחר כך להיגמל מהשיבוש. מוטב שלא ילמדו תנ"ך בצורה מעוותת ושלא יעסקו בתנ"ך מי שאינם מאמינים בד' נותן התורה.
אמנם אין בידינו היכולת למנוע מרחוקים לעסוק בתורה כרצונם. אך אין אנו צריכים לעודד את זה ובוודאי לא להיות שותפים להפצת תורה בתוך עטיפה של הסברים שהורגים את נשמתה של תורה.
אין זה רק לא רצוי, אלא לענ"ד יש בזה איסור חמור.
נראה לי שרבנים שתמכו ברעיון לחזק את למוד התנ"ך בקרב כל הגוונים בישראל כל אחד לפי דרכו, לא נחשפו לתוכן ולסגנון של אותם מפרשים הרחוקים מאמונה, וחלק מהם בזים לה.
עלינו אם כן ליזום את הפצת התורה לכל חלקי העם ע"י אנשי אמונה הניגשים אל התורה בחרדת קודש. זה מה שהציבור באמת מחפש - לימוד באמונה ובעומק. ולימוד כזה יאחד את העם סביב התנך. "ד' עוז לעמו יתן" ואין עוז אלא תורה, "ד' יברך את עמו בשלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
