ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אדם מוכרח שיהיה לו מקום שהוא שלו. מקום קבוע.
לא בכדי אמרו חז"ל שאדם שאין לו קרקע אינו אדם.
כן הדבר ביחס לעם. עם שאין לו מקום משלו, שאין לו מולדת משלו, אינו יכול להתקיים כעם. במצב של תלישות לא רק שקשה להיות, אלא שבמובן כללי אי אפשר כלל להתקיים. על כן חוק היסטורי הוא שעמים שנתלשו ממקומם נעלמו מעל במת ההיסטוריה, אבד שמם וזכרם בזמן קצר.
בשונה מכל עם ובניגוד לחוקי הקיום של שאר העמים הוא עם ישראל אשר חי והתקיים אלפיים שנות גלות במצב של תלישות, ללא מקום משלו, במצב של התנודדות ממקום למקום, ובכל מקום אליו גלה, לא מצא את מקומו, לא יכול היה להתקשר אליו, ואף-על-פי-כן החזיק מעמד.
מה שהחזיק את עם ישראל במשך כל ימי גלותנו היא תקות הגאולה, השאיפה לארץ-ישראל והתורה. התורה והשאיפה לארץ-ישראל. אלו שתיים שהן אחד. בלעדי אלו אי אפשר היה לו לעם ישראל להחזיק מעמד בגלות הארוכה. הקשר של עם ישראל בכל זמן גלותו לארץ-ישראל, האמונה הבלתי מעורערת שהוא עתיד לשוב לארץ-ישראל, הם שנתנו לו את התחושה שיש לו בסיס תחת רגליו. ההכרה העמוקה שהגלות היא זמנית ושיש לו מקום טבעי שלו, היא נתנה לו את היציבות.
הקשר לארץ-ישראל, אם כי ממרחק, זה היה הבסיס הממשי לגוף, וכשם שיש צורך לאדם בבסיס ממשי, בקרקע מתחת לרגליו, כך כמובן יש צורך לקרקע רוחנית, לדרך חיים קבועה, מבוססת, ובלעדי זה אדם נע ונד, הוא תלוש רוחנית ואין לו קיום, והבסיס הרוחני של עם ישראל זו התורה. שתי אלו - התורה וארץ-ישראל - התורה והשאיפה לארץ-ישראל בארץ הממשית ובארץ הרוחנית, הן שהחזיקו את עם ישראל בימי גלותו.
כעת דוקא בעת חזרתנו לארץ-ישראל מתרחשת רעידת אדמה רוחנית מתחת לרגלי חלקים גדולים מישראל. רוח שמאלנית כפרנית עוקרת מתחתם את הבסיס עליהם עמדו. הזעזוע לא הגיע לשיאו ואולי אפילו לא הורגש כל כך, כל עוד נותר בידם הבסיס האחד, השאיפה לארץ-ישראל. אבל כעת כאשר גם הבסיס הממשי, דהיינו הקשר לארץ-ישראל התערער, נוצר חלל ריק ותחושה של תלישות מעיקה חודרת בלבבות. תחושה שאי-אפשר לחיות איתה.
לא יפלא איפוא כי דוקא כעת בחלל הריק שנוצר, יש דרישה גדולה לברור אמונה. אנשים שנחלשו מבקשים קרש הצלה להאחז בו. על כן כל אלו אשר הקרקע הרוחנית והממשית נשארה תחת רגליהם, קרואים להושיט יד ולסייע לאחרים התלושים המבקשים את עצמם, את עמדתם, המבקשים להחזיר אותם לחוף מבטחים.
לנגד עינינו מתפתח גל של תשובה שלא היה כמותו.
ועינינו נשואות בתפילה: השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.
(פורסם בידיעון של בית אל, תשרי תשס"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
