ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
רש"י, גדול פרשני המקרא והתלמוד, מתחיל את פירושו על התורה בדברים בשם רבי יצחק. יש אומרים שרבי יצחק היה אביו של רש"י, והוא מתחיל את פירושו במצות כיבוד אב ואם, ובהבאת דברי תורה בשם אביו. שואל רבי יצחק, מדוע מתחילה התורה בפרשת הבריאה ולא מ'החודש הזה לכם', ששם מתחילה התורה בקובץ המצוות הראשונות בתורה.
בשאלתו של רבי יצחק מוצנעת הנחה, שהתורה היא 'קובץ מצוות', נאמר, התורה היא תוכנָה המורה לאדם כיצד לנהוג במצבי חייו שונים. אם כן, לאיזה צורך יש לפרט הסטורית כל הדורות הראשונים שקדמו לנתינת התורה?
עונה רבי יצחק: משום "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שלקחתם את הארץ מהגוים, יענו ישראל: כל העולם של הקב"ה, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
אם כן, כיצד קשור סיפור גן עדן והגירוש ממנו, לִזכוּת עם ישראל על ארץ ישראל? אלא צריך לומר, שאנו לומדים כאן עקרון המבאר לנו מהי ארץ ישראל. בעולם שהקב"ה ברא יש זמן מקודש שמסוגל לקרבת ה', זהו יום השבת. וכמו שיש קדושה בזמן, כך יש קדושה במקום שנבחר ע"י הקב"ה לשים שם את אוהביו ועבדיו.
ההבדל בין קדושת הזמן לקדושת המקום הוא, שקדושת הזמן אינה תלויה במעשה האדם. שבת 'קבועה וקיימת'. גם אדם שאינו מתנהג כראוי בכל ימות השבוע, מכל מקום משבאה שבת, הוא מחוייב בכל המעשים המתאימים לקדושת השבת. על ידי השבת האדם מתקרב אל הקב"ה. בניגוד לקדושת הזמן, קדושת המקום היא קדושה המבטאת את מצבו הרוחני של האדם. מי שנמצא במקום הקדוש, הוא הקרוב לקב"ה, ואם ח"ו אינו נוהג כראוי ומתרחק מהקב"ה, הקב"ה מרחיק אותו מביתו ומגרשו מהמקום הקדוש.
סיפור גן עדן והגירוש ממנו הוא כדגם למקום קדוש, בו אפשר לעבוד את ה'. חטא אדם ראשון גורר עימו גירוש מן הגן. לאחר מכן, ארץ ישראל היא התחליף לגן עדן. מי שהקב"ה אוהבו, לו הוא נותן את ארץ ישראל. לאברהם אבינו אומר הקב"ה: לך לך לארץ ישראל. יצחק, עולה תמימה, קרוב לקב"ה, ולכן כל ימי חייו הוא בארץ ישראל. ויעקב שוב מלמדנו על מושג הגלות והיציאה ממנה. הירידה למצרים היא שוב גרוש מגן עדן אולם היא ירידה לצורך עליה.
בדורנו, הננו מודים לקב"ה על ששוב הוא קורא לנו ואומר: בואו לביתי, בואו לגני, אני אוהבכם, רצוני שתהיו קרובים אלי.
ככל שהקב"ה אוהבנו יותר, הוא נותן לנו יותר אחיזה בארץ ישראל. הרומן שבינינו לבין הקב"ה הוא סביב ארץ ישראל. כשהקב"ה רוצה אותנו קרובים אליו, הוא פותח בפנינו את ביתו וקורא לנו: בנַי חביבַי בואו נא לחסות בצילי, בקרבתי.
ניתן לדייק בדברי רבי יצחק, שלמרות שהשאלה נשאלת ע"י הגוים, התשובה אינה תלויה בהבנתם של הגוים, אלא "כוח מעשיו הגיד לעמו", להדגיש שזכותנו שלנו לדור בארץ ישראל, תלויה בעיקר במה שנוצר בנינו לבין הקב"ה. אמונתנו בזכותנו על ארץ ישראל, ממילא מסלקת כל טענות הגוים. כל מה שהגוים מציקים לנו עתה בארץ ישראל, הוא רק משום שאנו, היהודים, לא הפנמנו את שייכותנו העמוקה והמוחלטת לארץ ישראל.
הקב"ה בוחן אהבתנו אליו, דרך אהבתנו את ארץ ישראל. כפי מידת מסירותנו לארץ, כפי מידת נכונותנו לנטוש את כל אלילי הכסף והזהב, את רמת החיים הכלכלית - כפי מידת ריחוקנו מכל הפיגולים הללו, כן מידת קרבתנו אליו, כן נזכה שישיבנו הקב"ה אליו במהרה. כשאנו מוותרים על תענוגות העולם, בכך אנו מכריזים, שהנעימוּת הנובעת מהיותנו קרובים אל ה', היא התענוג היותר גדול שלנו. אנו מקיימים "שובו אלי", ואז הקב"ה ממהר ומקיים "ואשובה אליכם". וכך סיים רבי יהודה הלוי את ספרו המופלא "כוזרי". לא ייגאלו ישראל, אלא רק כאשר ייכספו אליה (לארץ ישראל) תכלית הכוסֶף, כדברי נעים זמירות ישראל: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". שנזכה לכך במהרה בימינו אמן.
ש. יוסף וייצן, רב הישוב פסגות
ישוב הצופה מצפון על ירושלים עיר קדשנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
