ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה שושנה
רבי רפאל מאיר קיווה שאחד השלוחים יחזור מהגולה ובידו יהיו תרומות נכבדות, אך לצערו אף שליח לא הגיע. הוא קיווה שמכתבי הבקשה שהריץ לארצות הגולה יחזרו, אך לשווא.
שבת הגדול עברה, ליל בדיקת חמץ התקרב והישועה בוששה לבוא. כאשר כלו כל הקצין, הלך רבי רפאל מאיר למקווה, טבל והגיע לחדרו המיוחד בבית הדין. לפני שנכנס ציווה על שמשו המסור:
"בעת שאני שוהה בחדרי, אל תכניס אליי אף אדם, אפילו החשוב ביותר! אם מישהו ירצה לדבר אתי, אמור לו שימתין עד שאצא".
המשמש, שהכיר בגדולת רבו, ידע כי עליו לציית לדבריו מבלי לנטות ימין או שמאל. לאחר חצי שעה התדפק על פתח בית הדין אדם נשוא פנים. בגדיו המהודרים, צעדיו המדודים והבעת פניו שיוו לו מראה של אדם אמיד.
"היכן כבוד הרב?", שאל האיש.
"הרב נמצא בחדרו", ענה המשמש, "והוא ביקש שלא יפריעו לו בפניות כלשהן".
הבעת פניו הרגועה של האיש הפכה למודאגת, והוא אמר:
"סליחה, אבל העניין שלשמו באתי אינו סובל דיחוי!"
"לא אוכל להרשות לך להיכנס אל הרב", ענה המשמש בהחלטיות.
"אבל אם לא אדבר עמו כעת אפסיד את האונייה ללונדון. אנא, תן לי לשוחח עמו כמה דקות ואצא מיד!"
נכמרו רחמיו של המשמש, אבל ציוויו של הרב היה חזק מכל. הוא הניע בראשו לאות לאו.
האיש האמיד הסתלק בחרון אף, ולאחר כמה דקות שב והופיע.
"אנא", ביקש שוב, "תן לי להיכנס לרב לחמש דקות בלבד. אשאל את שאלתי ואשמע את תשובתו. לא אפריע לו מעבר לכך". הוא הציץ בשעונו בעצבנות והוסיף: "האונייה כבר יוצאת לדרך".
כאשר ראה שהמשמש תקיף בדעתו, ניסה כיוון נוסף:
"לא תצטער על כך. גם לך ישתלם הדבר..."
"לא", קרא המשמש, "לא אוכל להמרות את פי רבי. שוב מאוחר יותר. אולי הרב ייצא מחדרו עד אז".
האיש יצא מאוכזב אל הרחוב הירושלמי. כאשר חזר לאחר זמן, נוכח כי השמש לא נמצא בשטח בית הדין, ודלתו של הרב עדיין סגורה. סקרנותו גברה והוא החליט לראות מה עושה הרב בחדרו. הוא התכופף לחור המנעול והציץ פנימה...
לתדהמתו ראה את הרב הנכבד והדור הפנים, אב בית הדין ונשיא הכוללים הספרדים בירושלים, שרוע על שטיח קטן, גופו מכוסה בשק ואפר מונח על ראשו. נר אחד הונח למראשותיו והשני למרגלותיו. האיש כרה את אזנו ושמע את בכיו של הרב, וראה שעיניו זולגות דמעות. הוא היה שקוע בתפילה.
המראה וקול הבכי המר זעזעו את האמיד הלונדוני. הוא החל לבכות מבעד לחור המנעול ביחד עם הרב המתגולל על הארץ. קול פסיעותיו של השמש הקפיצו ממקומו, הוא הזדקף, מחה בחפזה את דמעותיו והתיישב על הכסא. כעת החליט להמתין עד שייצא הרב.
כעבור זמן לא רב נפתחה הדלת והרב הופיע. כאשר ראה את האיש הזמינו במאור פנים לחדר בית הדין.
האיש האמיד התיישב ושאל את שאלתו. הרב ענה לו לשביעות רצונו. האיש התבייש לספר לרב כי הציץ לחדרו פנימה, אבל סקרנותו גברה:
"מחילה מכבוד הרב, אודה ואבוש כי הצצתי לחדרו בטרם נכנסתי אליו ונדהמתי ממראה עיני. על מה בכה כבוד הרב כל כך?"
פניו של רבי רפאל מאיר קדרו, והוא ענה:
"התפללתי לה' שירחם על שארית עמו. חג הפסח מתקרב, ואני ממונה על קופת הקהילה וצריך לדאוג לכל הנצרכים הרבים, וכעת אין לי פרוטה לתת להם".
"זו כל דאגתך?! זו הסיבה שבגללה התייפחת כל כך?!", נדהם האמיד, "לכמה כסף זקוקים הנצרכים להוצאות החג?"
"אני זקוק לפחות לחמישים נפוליוני זהב".
האיש פתח את תיקו וללא היסוס מנה לידי הרב חמישים נפוליונים. מבלי לחכות למילות תודה הזדקף מכסאו, ובברכת "פסח כשר ושמח" נפרד מהרב והסתלק מהמקום במהירות.
באותה שנה חגגו עניי ירושלים את חג החירות כבכל שנה. מאומה לא חסר משולחנם. רק יהודי אחד ידע מה גודל הנס שנעשה להם ולא חדל מלהלל את בוראו על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
