ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
נר שישי של חנוכה. בחוץ משתוללת סופה עזה, ובתוכי משתוללת סערת רגשות אדירה. אני נקרע בשאלה - האם ליטול על שכמי את המשימה הקשה, ולפעול למען ישועת העם בעזרת ה' בגיבורים. נרות החנוכייה לוחשות לי סוד על החשמונאים בעבר, ועל אנשי גוש אמונים בהווה שנטלו את גורל העם לידיהם, וזכו בחנוכה לפרוץ את הדרך לשומרון. ולפתע - מפלחת מחשבה בלבבי - מי שׂמך? האם אתה רשאי ליטול את גורל העם לידיך?
הרב ישראל רוזן שליט"א - ראש מכון 'צומת'
רשאי?! - אף אחד!
הרבה יש להאריך ולהעריך סביב יחס לקנאות ולקנאים, אך לעולם הם אינם 'רשאים' (לכתחילה). לכל היותר הם זוכים להתייחסות חיובית (בדיעבד)
כאשר הדגש בשאלה הוא על המילה "מי רשאי?" התשובה הקצרה היא: אף אחד! גורל העם לא מסור בידי שום אדם אשר יוכל לומר מעצמו ולעצמו: "אני האיש!" יש מוסדות הנהגה, ותמיד היו. הפסוק "איש הישר בעיניו יעשה" נאמר כבקורת, גם אם נשים דגש על המלים "הישר בעיניו", דהיינו התנהלות שבעיני המתנהל נראית ישרה והגונה עד מאד (ראו על כך בספרי 'ספר שופטים בגובה חז"ל' בפרק על שמשון שנקרא "ישר").
מאידך, ההפניה בשאלה לחשמונאים ולמכבים מרמזת שאכן יש רגעים בחיי אומה שבהם קומץ "גיבורי כוח עושי דברו" נוטלים את השרביט לידיהם, ומחוללים מהפך לאומי, דתי ותרבותי.
קריאת החשמונאים "מי לה' אלי", בלשון זהה להכרזתו של משה לאחר חטא העגל (שמות ל"ב) היא סיסמת הקנאות לדורותיה. עליה נאמר כי לכתחילה "הלכה ואין מורין כן", אבל בדיעבד, קנאות שנטלה על עצמה את האחריות הלאומית עשויה לזכות לברכת שלום אלקית: "הנני נותן לו את בריתי שלום...תחת אשר קנא" (במדבר כ"ה).
הרבה יש להאריך ולהעריך סביב יחס לקנאות ולקנאים, אך לעולם הם אינם 'רשאים' (לכתחילה). לכל היותר הם זוכים להתייחסות חיובית (בדיעבד) - כפינחס ומשה בעגל, ולעיתים שלילית - כשמעון ולוי. אלו ואלו שווים שלא נטלו עצה ולא רשות, אבל קמו ועשו מתוך דחף פנימי.
כהונה וקנאות מהלכות שלובות זרוע על בימת התנ"ך (אלו הנזכרים בפיסקא הקודמת, וכן אליהו הנביא לדעות מסוימות). מתתיהו כהן גדול ובניו השתלבו במסכת זו; הכריזו "מי לה' אלי" ללא הרשאה, הרימו נס המרד ללא זכאות פורמאלית ו... טהרו חצרות קודשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול.
כך כתב הכהן הגדול מאחיו הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר הקודש עמ' רמ"ד): "צריך לזקק את מדת הקנאה שתהיה קנאת ה' נקייה. ואם אי אפשר על פי רוב בלי צחצוחים של חולשת בשר ורוח, מכל מקום צריכה הביקורת העצמית לברר, שלא תהיה קנאת איש מרעהו, המביאה רקב עצמות, כי אם קנאת ה' הנותנת לבעליה ברית שלום".
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב הישוב כפר דרום ת"ו
האחריות מוטלת עלינו
מי שנשאה רוחו אותו, ומתוך כוונה שלימה לשם שמים, מוצא בנפשו רוח גבורה יותר משאר אחיו, ומתוך ענווה וצניעות מתגלה לפתע בקרבו עוז הרוח להצלת המצב, הרי זה גילוי להסכמה האלוקית למעשהו
זוהי שאלה גדולה ועמוקה. ולא רק על המעשה יש לשאול, אלא אפילו על השאלה גופא - מי ראוי לדון בשאלה זו, שהרי דיני נפשות תלויים בשאלה זו, דיני נפשות לכלל ולפרט. ויותר מכך, ישנם שאלות שרק לבית הדין הגדול הסמכות נתונה, ובבחינת "אין יוצאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד". וכבר למדנו בגמרא שבת (קלט ע"א) על המלמדים הלכות ציבור ל"דייני בור" שעליהם נאמר "שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים". ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול.
מאידך - הרי שאלה זו נדרשת במקום ש"אין אנשים", ובמקום כזה הרי אנו מוכרחים ל"הזהר מן הזהירות" ועלינו לעמוד בפרץ ולומר "בשבילי נברא העולם"! ואדרבה - מי שנמנע מלהציל במקום שיכול היה להציל, מתוך ענווה יתירה, הרי זו חסידות של שטות!
לכן נראה שהעניין אכן מורכב משני חלקים - מהגבורה האנושית ומן הדחיפה האלוקית, וזה בלא זה לא יעמוד. דהיינו - מי שנשאה רוחו אותו, ומתוך כוונה שלימה לשם שמים, מוצא בנפשו רוח גבורה יותר משאר אחיו, ומתוך ענווה וצניעות מתגלה לפתע בקרבו עוז הרוח להצלת המצב, הרי זה גילוי להסכמה האלוקית למעשהו, וכדבריו הידועים של הרמב"ם על דרגת רוח הקדש שבתעצומות נפש אלו. והרי זה כשופטי ישראל שנאמר עליהם "ותהי עליו יד ה'", "ותצלח עליו רוח ה'".
מגבורת החשמונאים נוכל ללמוד כמה אחריות מוטלת עלינו! גם במציאות שקטן יעקב ודל, גם במציאות ש"העולם" משדר כל כך בגסות את ההיפך מתפיסת עולמינו, גם כאשר נראה שהנה גם הנר הקטן עלול חלילה לכבות, יקומו אנשים מעם ישראל שיקראו בקול גדול "מי לה' אלי", ובקריאתם זו הם יכולים לשנות את העולם! אנו צריכים להאמין בכך!
בימי חנוכה אלו, נתפלל שנזכה לקבל את הכוחות, את העזר האלוקי לגבורה קדושה וטהורה, ובעז"ה נעשה ונצליח!
הרב אהרלה הראל שליט"א - ראש ישיבת שילה
בני בינה, ימי שמונה, קבעו שיר ורננים!
מהפכות רוחניות באומה, צריכות להיות מונהגות בידי גדולי ישראל, גדולי תורה וגדולי הנהגה, אלו אשר התורה מונחת בכיסם, וגם זכו לשנות הנהגה רבות, בהן רכשו את הניסיון הנדרש להובלת האומה בדרך העולה בית אל
במילים אלו, אשר נקבעו ע"י הפייטן [העלום] מחבר מעוז-צור, נקבע מעמדם של החשמונאים - כ'בני בינה'. לא מדובר בחבורת לוחמי סיירת מובחרת, שמנהיגים את העם ללא גב רוחני, אלא בגדולי האומה, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ובניו, מחכמי ישראל וראשיו. לא על קרקע בתולה פעל מתתיהו, ולא משום מקום צמח. כל המעיין בספרי המכבים והחשמונאים (ואיני מתייחס כאן לשאלת הוודאות ההיסטורית של כל פרט בספרים אלו, הנידונה רבות, אלא בעיקר לרוח הנושבת מהם), מרגיש מייד, כי מדובר היה באחד מגדולי חכמי הדור ומנהיגיו, שכבר הרבה לפני שהניף את נס המרד, עמד בראש ציבור גדול.
יש כאן אמירה יסודית - מהפכות רוחניות באומה, צריכות להיות מונהגות בידי גדולי ישראל, גדולי תורה וגדולי הנהגה, אלו אשר התורה מונחת בכיסם, וגם זכו לשנות הנהגה רבות, בהן רכשו את הניסיון הנדרש להובלת האומה בדרך העולה בית אל.
עניינים פרטיים, יכולים להיות מונהגים בידי ההנהגה המקומית - צעירי הצאן ופרחי כהונה, אך שאלות הרות גורל, בעלות השלכות כלל-ישראליות, צריכות להיות מונחות על פתחם של גדולי ישראל, והם אמורים לנתב את ספינת האומה בים העמוק בו היא נמצאת.
אמת, המושג 'גדולי ישראל' הינו מושג רחב, ואשרינו שזכינו שהקב"ה עמד ושתל בדורנו תלמידי חכמים רבים כל כך. לא ניתן לומר, לענ"ד, שישנו גדול אחד דווקא, אך לכל אחד ברור, שישנם כמה תלמידי חכמים, אשר ראויים לכתר זה, ולא כל המתפרץ בראש ראוי לכך.
הנזק הנוצר על ידי התפרצות חסרת גבולות הוא עצום. מסופר על הגאון הגדול הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל שו"ת 'שרידי אש' ומגדולי הפוסקים בדורו, שבתקופת עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, ערך קונטרס שלם, בו הוכיח שניתן, במקום דוחק גדול, להמם בהמות בהימום חשמלי לפני שחיטתן, ואין בזה משום איסור טריפה. ערב פרסומו של הקונטרס, שלח אליו הגאון ר' חיים עוזר גראדזנסקי זצ"ל, שליח, בבקשה לגנוז את הקונטרס. ללא היסוס, ציית מייד הגרי"י ויינברג לבקשת גדול הדור, וגנז את הקונטרס (עד שהוציאו לאור שנים רבות אחר כך, לעיון בלבד, משום שהשאלה עברה מן העולם, ב"ה). את הסיבה לגניזת הקונטרס, נימק הרב ויינברג בכך, שרק גדולי הדור המובהקים, יכולים לתכנן ולהוביל את המהלך הכולל, ולשקול את המשמעות הכוללת של כל ההשלכות.
נלמד מן החשמונאים המהפכנים, שהעולם מתקדם על ידי הובלת מהפכות, אולם אך ורק בליווי, ייעוץ, סיוע ועידוד של רבותינו גדולי ישראל, אשר לאורם נלך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
