ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א
אני כבן 18, והתחלתי ללמוד נהיגה, כבר זמן ארוך שאני אוגר סכום כספי למטרה זו, עובד בחופשות וכד'. לפני כמה ימים אבא שלי אמר לי שהוא יממן לי את הלימוד. אני מאוד רוצה להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת המשפחה. ממש כאב לי כאשר הוא רצה לשלם עבורי. האם להתעקש ולדחות אותו, או להסכים?
תשובה:
ראשית, יישר כח על הרגישות ביחס אל ההורים. לפעמים מתוך רגילות אנו עונים להם תשובות ב"שליפה" בלא לשים לב למשמעות. באמת, מדובר בסוגיא עקרונית מאוד ביחסי ילדים- הורים.
מחד, עומדת לפנינו השאיפה להיות חופשיים ובני חורין. מאידך, חובת כיבוד ומורא מההורים נראית לנו כערך מגביל את חירותנו. כמובן שהמחשבה הנכונה שונה לחלוטין. ברור שכל דבר מגביל אותנו: חוקי התנועה מגבילים אותנו, חוקי המוסר מגבילים אותנו וכד'. השאלה היא לאיזה סוג חופש ושחרור אנו נושאים את עינינו. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". החופש הראשוני עבורנו הוא השחרור הרוחני, להיות מה שהאמת הפנימית שלנו מורה עליו, לחשוב מה באמת טוב לנו. לא להיות שבויים ברשת החיצונית של פרסומות, אינטרנט, עיתונות ושאר כוחות, המסמאים את עינינו וגורמים לנו לסטות לכיוונים שאינם מתאימים כלל לנפשנו. כל זה כלול באותו מאמר של "בן חורין - העוסק בתורה". בנוסף, יש גם מצב של חופש חיצוני - לא להיות משועבד לכסף, לא להיות משועבד לקהל בוחרים לקראת הבחירות וכד'. שלמה המלך בחכמתו מלמדנו: "ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ" (קהלת י'). המציאות החיצונית לא תמיד תואמת את המציאות הפנימית, הנה יש עבדים, שהם עבדים בנפשם, אבל הם רוכבים על סוסים כבני חורין, ולעומתם, בני חורין הנראים כאילו הם עבדים.
אם נחזור לשאלתך, הרי שבמבנה המשפחתי אנו מוצאים שתי הדרכות. הראשונה, בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" (בראשית ב'). בכך מדריכה אותנו התורה לחתור לעזיבה, חוסר תלות בהורים. כמובן, כאשר אדם הוא כבר בגדר 'איש'. ילד קטן תלוי בהוריו כמעט בכל דבר, אבל בן מתבגר כבר יכול להתחיל לבנות עצמו כאיש, ומתוך כך להתנתק מהתלות בהוריו. אולם, יש הוראה שניה, בדברי חכמים: "תני אבימי בריה דר' אבהו: יש מאכיל לאביו פסיוני [עוף חשוב] וטורדו מן העולם. ויש מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העולם הבא". כלומר, יש מקרה שבן כאילו מכבד את אביו ונותן לו מזון משובח, אבל דווקא זה גורם רעה לבן, כי האב מקבל הרגשה שאיש אינו צריך אותו והוא רק נטל על בנו. לעומת זאת, יש מטחין אביו ברחיים, כלומר, נותן לאביו את ההרגשה הטובה, שהבן זקוק מאוד לאבא, אפילו לייגעו בטחינה ברחיים, אבל זו טובה גדולה לאב, והבן זוכה לחיי עולם הבא (רש"י ותוס' שם מפרשים באופן אחר, אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו). מן הסתם הנך עסוק בלימוד תורה. מחשבה טובה שלך היא, להשתחרר מתלות בהורים, ולקיים כבר כעת "על כן יעזוב". אבל שחרור מהכסף של ההורים הוא שחרור מערך חיצוני.
תחל בראשונה ברכישת החירות הפנימית, שאינה באה ע"י הרכיבה על הסוס, או הוצאת רישיון נהיגה. דווקא בזאת, הנך יכול לקבל מאבא, כי הוא בודאי ירגיש טוב מכך שהוא מלמד את בנו אומנות הרכיבה. התרכז יותר בחירות הפנימית, אשר בסופו של דבר תביא לך גם את החירות החיצונית, ותוכל לרכב ולנסוע תמיד בזהירות ובדרכים טובות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
