ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
עברתי ב"ה כבר כמה לידות, אבל כעת אני בתקופה שיש לי ממש פחדים מהריון ולידה נוספים. אני מדמיינת את הגרוע מכל ונתקפת בחרדה שמא יארע לי משהו, חלילה. זה משפיע מאוד על חיי המשפחה שלנו וגורם לרצון להתרחק מבעלי. הוא מצידו ממש עושה מאמץ אמיתי אבל זה לא כל כך משפיע.
תשובה:
אחת מהצורות בהם אנו נפגשים ב"יצר הרע" היא הפחד. הוא משתק את פעולותינו, וגורם לנו רפיון ידיים בכל אשר נפנה. חכמים (ברכות ס') מביאים שני פסוקים סותרים: "פחדו בציון חטאים", ו"אשרי אדם מפחד תמיד", ומפרשים: "ההוא בדברי תורה", כלומר, מותר לפחד כאשר אדם דואג שמא יישַכחו ממנו דברי תורה או בהרחבת העניין, שמא לא יצליח לעמוד במשימות שנטל על עצמו. הפחד לפי זה, הוא כוח מדרבן הדוחף אדם לעשייה חיובית ונותן לו משנה מרץ לבצע את המשימות הטובות אשר באחריותו. לעומת זאת פחד הגורם להתכנסות ולמעצורים, הוא פחד שלילי שיש להתגבר עליו ולסלק אותו. במשפחתכם, הפחד הוא גורם מפריע לחיי המשפחה, אבל הוא יכול להופיע גם בצורות שונות ובנושאים אחרים. אנשים סובלים במקום עבודה ואינם מעיזים לעשות הסבה מקצועית בגלל פחד. ראשי ממשלה ושרים מקבלים החלטות שגויות בגלל פחד. לכן, ברור שיש ללמוד כיצד להתייחס להרגשה זו ולהתמודד איתה.
הרמב"ם בשמונה פרקים, פרק שביעי, עוסק בקבלת נבואה. הוא קובע שמדרגת הנביא נקבעת, עפ"י רמת תכונותיו במידות (בנוסף לתכונות השכליות שלו). כדוגמא לכך הוא מביא את יעקב אבינו ואת שמואל הנביא, שלא הגיעו לדרגת נבואתו של משה רבנו, באספקלריה המאירה, מפני שלשניהם היה פגם במידות, והוא הפחד. על יעקב נאמר: "וירא יעקב מאוד" מפני עשו אחיו, ובשמואל נאמר שפחד מפני שאול "ושמע שאול והרגני". דברי הרמב"ם טעונים הסבר, שהרי חכמים מסבירים, שלשניהם הייתה סיבה טובה לפחד. על יעקב נאמר שפחד מפני עשו "שמא יגרום החטא" (ברכות ד') ועל שמואל נאמר שפחד משאול, למרות שהלך בשליחות מצווה, מפני "ששכיח היזיקא" (פסחים ח') כלומר, כשהנזק מצוי ורגיל צריך לחשוש לו. אם כן, מדוע כותב הרמב"ם שזה היה אצלם פגם במידות. אלא, שמדבריו נלמד כלל גדול: גם במקום שיכול לבוא נזק על אדם, אסור לו לפחוד. הסיבה היא, מידת האמונה. אם אדם מאמין שכל מה שהוא עושה מעשה נכון וטוב, זה אכן הדבר שהוא מחויב לו. אין לו סיבה לפחוד. מפני שהאמונה מתנה לנו דרך, ואנו יודעים שאם יקרה לנו חלילה נזק זה רצונו של מקום. שהרי כאשר אנו פועלים לטובה, אנו שליחים של הקב"ה, ואם הוא רוצה שייגרם לנו נזק, אין לשאול את עצמך, מהו הדבר הנכון לעשותו, על פי דרכה של תורה. אם המשך גידול המשפחה הוא המעשה הנכון, ודאי שיש בו גם סיכונים. אולם, למרות הסיכונים, יש להמשיך בדרך, ולא לתת לפחד לכוון את חיינו. כאשר את חושבת על הריון נוסף, אל תנסי לשכנע את עצמך שאין בכך קושי, ואף סכנה מסוימת. יש ויש. אך כך מתנהלים החיים בצורה נכונה. יש חששות אך הן לא ישתלטו על חיינו ולא על פיהן ייקבע מה לעשות ומה לא לעשות. שוחחי על כך עם בעלך ויחד צאו לדרך וקבלו באומץ את ההחלטות הנכונות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













