ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אשר ז"ל בן שלום הי"ד
יש לנו ילדים בריאים ב"ה, עם הרבה מרץ. לפעמים הילדים מתקוטטים ביניהם על משחקים או בגלל סיבות אחרות, עד כדי הכאות, בעיטות וכד'. אנחנו מתערבים ומפרידים ביניהם, אבל זו תופעה שחוזרת על עצמה. שמענו שיש שיטה האומרת שלא להתערב במריבות, אבל נראה לנו שזו דרך ליברלית, ולא מתאימה לתורה, כי זו דרך ללא גבולות, נשמח לשמוע את דעתך.
תשובה:
ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה. צריך להשקיע הרבה מחשבה ומעשה, מתוך סבלנות גדולה כדי להצליח לנווט את העוצמות של הילדים למקומות טובים. חשיבה של ילדים איננה זהה לחשיבה של מבוגרים. כאשר ילדים מתקוטטים, אנו המבוגרים צריכים לנתח נכון את מעשיהם, ועל פי זה להחליט כיצד לנהוג. בדרך כלל, הורים מתערבים במריבות בין ילדיהם, ברמות שונות של התערבות: יש הורים המסתפקים בהפרדה פיזית, יצירת חיץ בין הניצים, ומקוים שבכך תיפסק ה"מלחמה". יש המרחיבים את ההתערבות ושואלים את הילדים על מה ולמה המריבה, ומנסים לעשות סדר, מי צודק ומי לא וכו'. הנה אתם כותבים, שכך הנכם נוהגים, אך זה לא מונע את חזרת המריבות. שאלו את עצמכם: מדוע אנו באמת נזעקים להפריד בין הניצים? לכאורה התשובה ברורה: אם לא נפריד ביניהם הם עלולים להמשיך ולהמשיך במריבות. ועוד יותר, מי יודע עד היכן הם יגיעו. שמא יגרום אחד לשני נזק בלתי הפיך ח"ו. הסברא נותנת שחובת ההורים היא לעשות סדר בבית. אבל אם ננתח מחשבה זו, נראה שמאחריה מסתתרת הרגשה של חוסר אמון בילדים. אנו כמבוגרים, יודעים את הגבולות, יודעים מה מותר ומה אסור. אבל ילד, אינו יודע, וגם אם יראה את אחיו חלילה זועק נואשות, לא יחדל מלהכותו. מחשבה זו, טעונה בירור. מפני שנקודת המוצא שלנו חייבת להיות, שהילדים מאוד אוהבים איש את רעהו, ובודאי אינם רוצים לגרום סבל או נזק. אפשר לראות זאת בעינינו, כאשר אחד האחים נופל או מקבל מכה, בבית או בגן הציבורי, מיד נזעקים האחים האחרים לעזור לו מתוך דאגה ואהבה רבה. אם כן, מדוע בבית הם עצמם מכים זה את זה? התשובה היא, שהם מרוויחים מכך רווח גדול, והוא, הסחיפה של ההורים למעגל ההתערבות. באמת, זו המטרה שלהם, לזכות בתשומת לב של ההורים, שהיא עבורם מטרה חשובה, גם אם הם משיגים אותה באופן שלילי.
לכן, הדרך הנכונה היא, בראש ובראשונה, להחזיר לעצמנו את האמון בילדינו. לדעת בבירור שהם אוהבים ודואגים איש לרעהו. אם נראה לנו שהם מקנאים אחד בשני, זוהי מחשבה שאנו נוטעים בהם, ומאיתנו הם לומדים לקנא, כי רק המבוגרים נופלים באמת בפח הקנאה. הילדים ביסודם, אינם חולים במחלה זו, אלא אם אנו מדביקים אותם בכך. לאחר שהחזרנו את האמון בילדים, אנו יכולים לומר להם, לפני מריבות, אחרי מריבות וגם תוך כדי: ילדים יקרים, יש לנו אמון מלא בכם, שאתם יודעים מצוין לפתור את הבעיות ביניכם בלי מכות וצעקות. כאשר מחדירים לילדים את התובנה שהם טובים, והם יכולים ליטול אחריות על ההתנהלות שביניהם, אנו יכולים בשלווה גמורה להסיר מעלינו את האחריות עליהם, להעביר אליהם את האחריות, ולצאת מהתמונה.
כמובן, יש מקרים קיצוניים של מריבות שבהם יש סכנה, אם חלילה אח אחד מחזיק במספריים או בסכין, ובלא שירצה יכול הוא לפגוע באחיו. כאן, נקודתית, אנו כהורים מצווים לסלק את הסכנה. אבל במריבות שגרתיות, היו אמיצים, העבירו את האחריות לילדיכם, אל תתערבו ואל תנסו להפריד ביניהם, רק אמרו להם שאתם סומכים עליהם. במשך תקופה שכך תנהגו, יחדלו המריבות כמעט לחלוטין.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
37 - מריבות בין הילדים
38 - הילד מנבל את פיו
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
