ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ובדברי חכמים: אמר רבי אבהו, אמר משה לפני הקב"ה, במה תרום קרן ישראל - אמר לו בכי תשא.
ויש להבין במה ע"י הספירה תרום קרנו של ישראל? וראיתי מסבירים כי על ידי הספירה הם הופכים להיות "דבר שבמנין" שיש לו חשיבות "אפילו באלף לא בטיל". אבל נדמה שיש באמת גם בצורת הספירה משום ביטוי לדמות הישראלית המיוחדת שבזה רמה קרנה על הגויים.
הרעיון של "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל", כל אחד נותן רק חלק המצטרף לשלם, ודוקא לא פחות ולא יותר, קובע שויון בין איש לרעהו ותלות היחיד ברבים. תוך עיון מעמיק בתחום היחס שבין יחיד לרבים, אפשר לראות שכל אחד ואחד רק בשיתוף עם הרבים מסוגל להשיג לעצמו, פי אלף ממה שישיג בעצמו, לא רק חכמה שהיא תוצאה הבאה מתוך כל מלמדי השכלתי, אלא גם בתחום החיים החומריים, זקוק האדם לפעולתם של אחרים. כמה עלוב היה האדם אילו צריך היה בעצמו לדאוג לביצוע כל הפעולות מהזריעה עד האפיה כדי לזכות לפת לחם. ואותו דבר בכל מה שהוא זקוק לקיומו. ואז נוצרים מעמדות של בעלי זכות יתר ובעלי חובות יתר. האם יש דוגמא יותר נעלה לשויון חברתי, אותו רוצה התורה ליצור ולקראתו מכוונת אותנו, מכפי שהוא בא לידי ביטוי בספירה המיוחדת לבניינו של המשכן להשראת השכינה בישראל, וע"י השראת השכינה מרימה קרן ישראל, כנאמר "בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך".
(התש"ן)
ב'
מחצית השקל שהיוה את היסוד למשכן, האדנים, היה חובה ולא רשות הבאה מתוך נשיאות הלב ונדיבות הרוח. מטרתו המוצהרת בתורה: "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ברם בירושלמי מצאנו סיבה אחרת למחצית השקל, וכך אומר רבי פנחס בשם רבי לוי: "לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהם טבעה (חצי סלע) לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו "טבעה".
ובאותו מקום בירושלמי גם דעה נוספת וכה דבריו של רבי ברכיה בדם רשב"ל: "לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף - יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף".
וכפרה זו כנראה שלא כפרה הכל, הן באגדות חז"ל מצאנו שעשרת הרוגי מלכות הם שבאו לכפר על חטא מכירת יוסף (בהסכמת בית דין של מעלה), כנראה שהיה בהם בכל אחד ואחד משהו מעשרת השבטים, שהיו קשורים למכירת יוסף והגם שראובן לא היה בשעת המכירה, אבל זכה גם הוא ב"טבעה" שזכה כל אחד ואחד.
מהי כפילות החטא שבמכירת יוסף, ואולי גם שלש, שהיה צורך בכל הכפרות הללו. העולה על דעתנו: שלשה דברים גרמה מכירתו: א) צערו של יעקב ב) סילוק השכינה ממנו ג) פגיעה בשלמות בית יעקב. "ויהיו בני ישראל שנים עשר" המופיע אחרי חטא ראובן, זוהי קביעת דמות שלימות בית יעקב, שנים עשר שבטים. לפיכך על צערו של יעקב וסילוק השכינה באו מחצית השקל ועשרים השקלים לפדיון הבן, ואילו על הפגיעה בשלימות בית ישראל - עשרת הרוגי מלכות שהם הם אור ישראל ושלימותו. (התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
