למהלך האידאות בישראל פרק ו' שיעור רביעי | הרב זאב סולטנוביץ' | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
כתבי הראי"ה
למהלך האידיאות בישראל

קטגוריה משנית

1017

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"בִּבְכִי יָבֹאוּ", אֵיזֶה יָגוֹן קוֹדֵר עוֹד מְמַלֵּא אֶת לֵב שָׁבֵי-הַגּוֹלָה הַבָּאִים אֶל נַחֲלַת עוֹלָמִים, - זֶה הַיָּגוֹן הַקּוֹדֵר, שֶׁגָּרַם הֶפְסֵק הַגָּלוּת בֵּין הַהַשְׁפָּעָה הָעֶלְיוֹנָה הָאֱלֹהִית בִּמִלּוּאָהּ וְעֹז-חַיֶּיהָ הַלְּאֻמִּיִּים וּבֵין הַהַשְׁפָּעָה הַדָּתִית בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת הָאֲיֻמָּה מִכָּל מַעֲמָד יְסוֹדִי לָאוֹרָה הַנִּצְחִית שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה. אֲבָל מִיָּד שֶׁאֵיזֶה נִיצוֹץ שֶׁל גְּאֻלָּה מַתְחִיל בָּרוּחַ, כֵּיוָן שֶׁהָאוֹרָה שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית-הַלְּאֻמִּית, הַנִּתְבַּעַת בְּחָזְקָה אֲפִלּוּ מֵהַטֶּבַע הַפְּרָטִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, פּוֹגֶשֶׁת אֶת הִתְגַּלּוּתָהּ עַל-יְדֵי כָּל הַזְּרָמִים הַדָּתִיִּים וְהַלְּאֻמִּיִּים וְכָל סְעִיפֵיהֶם מִמְּקוֹרָם הָאֱלֹהִי, בְּמַעֲמָד כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּסִיס לְתִקְוַת דּוֹר דּוֹרִים, - מִיָּד הַשִּׁירָה הַחֲדָשָׁה מִתְנוֹצֶצֶת, וּצְלִיל הֵד הַקּוֹל שֶׁל "וּפְדוּיֵי ד' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת-עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", יַתְחִיל לְהִשָּׁמַע.
הרב מתאר כאן שני מצבים נפשיים, הנובעים משני מצבים במציאות הלאומית.
המצב האחד הוא מה שנאמר על הגאולה האחרונה: "בִּבְכִי יָבֹאוּ" 1 . כלומר, שההתקבצות לארץ ישראל תהיה מלווה בבכי, ולא תהיה מרצון. הרב מפרש כאן את הבכי כהרגשה פנימית של אי-התאמה. יכולנו להרחיב ולומר שהבכי הוא תולדה של אנטישמיות ושל עקירה של האנשים ממקומם ומביתם. אמנם היו דברים קשים, אבל הרב ממקם את זה במקום אחר, מקום שבו גם אם אין צרות ועקירה קשה, והאנשים החליטו לבוא מרצונם, עדיין הם אינם שמחים.

מה יש במציאות הזו, שגורם לתחושה של אי נוחות וגעגועים למה שהיה פעם?
"בִּבְכִי יָבֹאוּ", אֵיזֶה יָגוֹן קוֹדֵר עוֹד מְמַלֵּא אֶת לֵב שָׁבֵי-הַגּוֹלָה הַבָּאִים אֶל נַחֲלַת עוֹלָמִים, - זֶה הַיָּגוֹן הַקּוֹדֵר, שֶׁגָּרַם הֶפְסֵק הַגָּלוּת בֵּין הַהַשְׁפָּעָה הָעֶלְיוֹנָה הָאֱלֹהִית בִּמִלּוּאָהּ וְעֹז-חַיֶּיהָ הַלְּאֻמִּיִּים וּבֵין הַהַשְׁפָּעָה הַדָּתִית בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת הָאֲיֻמָּה מִכָּל מַעֲמָד יְסוֹדִי לָאוֹרָה הַנִּצְחִית שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה.

למהלך האידיאות בישראל (39)

הרב זאב סולטנוביץ'

8 - למהלך האידאות בישראל פרק ו' שיעור חמישי

9 - למהלך האידאות בישראל פרק ו' שיעור רביעי

10 - למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי

טען עוד

כלומר, הגלות היא סוג של מחיצה החוסמת את מה שצריך היה להיות, והיה רק במידה מסוימת, את - הַהַשְׁפָּעָה הָעֶלְיוֹנָה הָאֱלֹהִית בִּמִלּוּאָהּ וְעֹז-חַיֶּיהָ הַלְּאֻמִּיִּים - כלומר שהחיים הלאומיים - חיי הציבור, חיי הכלל וחיי היחיד הקשורים לציבור, הקרקע והבית, העיר והמלאכה, כל החיים נתפסים כהשפעה א-להית. המלוכה והמקדש, החינוך, הלימוד והסדרים הכלכליים - הכל קשור בקשר ישיר אל ההשפעה הא-להית. זה המצב שראוי להיות, ובמידה מסוימת אף היה בימי דוד ושלמה.

המצב השני שיצרה הגלות הוא - הַהַשְׁפָּעָה הַדָּתִית בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת הָאֲיֻמָּה מִכָּל מַעֲמָד יְסוֹדִי לָאוֹרָה הַנִּצְחִית שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה. אין לה לאורה הנצחית של כללות האומה נקודת אחיזה כמעט, יש לה קיום ארעי. אותה הקהילה הנודדת כל פעם ממקום למקום, ומסתגלת כל פעם מחדש - זהו מעמד ארעי לאותו היסוד הלאומי שהיה קיים במשך כל הדורות.
גם בעניין של פסיקת הלכה יש חיסרון. היעדר הסנהדרין הוא פגם נוראי, כשאין דיינים סמוכים ואין מי שיכול לשוב ולהחיות את התורה שבעל פה. אבל ישנה השפעה אחרת, ההשפעה הדתית. טעות של ראיית החיים הפרטיים, המשפחתיים והקהילתיים, כחיים שבעזרת הדתיות, החוק והציות הופכים לארבע אמותיו של הקב"ה. 2 רק הן ולא ההארה הגדולה, הכוללת גם את הציות אבל לא רק אותו. הגלות היא זו שיצרה את המציאות היהודית הזו, והגלות עומדת כמחיצה בין הראוי למצוי.
גם יהודים שבאים לארץ ישראל מתוך רצון, ולא מתוך אילוץ ומנוסה מפני סכנה (כדוגמת היהודים הבאים כיום מארצות הברית, שם אין פוגרומים, ובאים לארץ ישראל כדי להיות כאן וכדי להשתלב בתהליך הגאולה) אפילו אנשים כאלה חשים לפעמים געגועים למה שהיה שם. קשה לעבור ממצב נפשי אחד לאחר, המאוויים הרוחניים עדיין מרוכזים בדתיות הגלותית, ולא בחזון של היפתחות למשהו שונה, משהו גדול יותר ואולי גם מפחיד בשל כך. כך אנו מוצאים חצרות חסידים, וגם ישיבות, עם שמות של מקומות בגלות. אם לוילנה קראו פעם 'ירושלים של ליטא', היום מקימים בירושלים 'כולל וילנה', או שכונה בשם 'רמות פולין'. השמות מאד חשובים כי על ידי שם אדם מגדיר מציאות.
ישנו מתח בין העבר להווה, גם העולים מבינים שאי אפשר להעתיק לגמרי את התבנית שהייתה בגלות לכאן. אבל השורשים הרוחניים נמצאים בהוויה ההיא, שיש בה עומק של דורות ונקודות אחיזה. אם מתנתקים מזה, לכאורה נשארים באוויר לגמרי. אני כאן, אבל ה'כאן' הזה עדיין חלול מבחינתי, ולכן מבחינה נפשית אני עדיין שם. ה'שם' הזה אומר לי משהו - מנהגים, מבטא מסוים, סדרי תפילות, זיכרונות, וזהו תוכן נפשי גדול מאד. הקושי הנפשי הזה הוא הבכי והיגון עליהם מדבר הרב.
גם אצל אנשים גדולים יש סוג של קשרים שאי אפשר לנתק. אפילו לגבי חפצים יש תחושות כאלה, ששומרים אותם למרות שהתיישנו, על אחת כמה וכמה לגבי תבנית חיים שלימה. וכי תמורת מה יוותרו עליה? תמורת חזון שטרם התממש? תמורת מציאות שעדיין לא קמה? אף שהקמת המדינה היא דבר כל כך נצרך, וכל כך מתבקש, יש פחד - איך נתמודד עם זה? מה נצטרך לעשות? זה מחייב עבודה רוחנית. הבכי הוא ביטוי לסוג של פרידה, של מעבר ממקום למקום. וזו מציאות לא קלה.

אֲבָל מִיָּד שֶׁאֵיזֶה נִיצוֹץ שֶׁל גְּאֻלָּה מַתְחִיל בָּרוּחַ, כֵּיוָן שֶׁהָאוֹרָה שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית-הַלְּאֻמִּית, הַנִּתְבַּעַת בְּחָזְקָה אֲפִלּוּ מֵהַטֶּבַע הַפְּרָטִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, פּוֹגֶשֶׁת אֶת הִתְגַּלּוּתָהּ עַל-יְדֵי כָּל הַזְּרָמִים הַדָּתִיִּים וְהַלְּאֻמִּיִּים וְכָל סְעִיפֵיהֶם מִמְּקוֹרָם הָאֱלֹהִי, בְּמַעֲמָד כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּסִיס לְתִקְוַת דּוֹר דּוֹרִים, - מִיָּד הַשִּׁירָה הַחֲדָשָׁה מִתְנוֹצֶצֶת, וּצְלִיל הֵד הַקּוֹל שֶׁל "וּפְדוּיֵי ד' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת-עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", יַתְחִיל לְהִשָּׁמַע.
הרב מתאר מציאות שבה חידושים מסוימים מציתים ניצוץ של שמחה. מהם אותם החידושים?
כבר אמרנו, שהיה ניסיון ליצור מציאות יהודית חדשה - שדות, בניין ערים, תעשיה, התחלת מציאות של יהודים שיכולים להגן על עצמם, כל אלה היו נקודות התנוצצות של החדש. הקושי והחשש של אי הידיעה, איך יהיה אותו חדש, מתפוגגים במידת מה כשיש התגלות בפועל: הנה משהו, והוא טוב ומועיל ונותן פירות. הסיפוק הזה יצר גם שירה. לא רק בכי, אלא שירה של שמחה בחידוש.

היה מי שבמאמץ לא טבעי ניסה לנתק עצמו מן התבנית הקודמת, ונאחז כטובע בכל קש של דבר חדש, בכל דונם ובכל עז. כל יהודי שרכב על סוס או פרד היה עבורו לסמל הסמלים של חיים יהודיים חדשים, השונים מאד מהחיים הישנים. נדמה היה שהשמחה והשירים החדשים כמו 'א-ל יבנה הגליל' או 'נירו ניר', עמדו כתשליל של המסורת היהודית הקודרת, ואפילו של המסורת היהודית המוזיקלית, שהיא מאד מינורית. השמחה על החדש הייתה יותר אצל אלה שניסו במאמץ להתנתק מן העבר, ונאחזו בכל דבר חדש, גם אם הוא היה קטן, זעיר ועלוב. כמובן, גם אצל יהודים שומרי מצות שבאו לארץ ישראל, היו דברים שעוררו שמחה, אבל השאלה היא עד כמה, ומה היה משקלה לעומת הרגשת האובדן.
ראיון מעניין עם הרב קוק והרב זוננפלד 3 , נערך על ידי ר' הלל ציטלין בעת שביקר בארץ. 4 ציטלין שאל את הרב זוננפלד איך אפשר להתנגד כל כך לציונות, הרי כל הבניין והשיבה הללו כבר הובטחו בתורה ובדברי חז"ל? הרב זוננפלד ענה במשל: למה הדבר דומה, לעיר שסבלה במשך שנים רבות מבצורת. הכל יבש, והאנשים בקושי החזיקו מעמד. היו כמה פעמים שהופצו שמועות על גשמים מתקרבים, אולם הן תמיד התבדו, דבר שרק החליש יותר את כח העמידה. המצב נראה כל כך גרוע, שהאנשים כבר ראו בעיני רוחם את הסוף המר. והנה רואים לפתע, בקצה האופק, קצה קטנטן של ענן לבן. כעת צריכים הם להחליט, האם להאמין ולקוות, או שמא מוטב שלא לטפח תקוות, מפני שהם לא יעמדו באכזבה נוספת אם יתבדו גם הפעם. הנמשל ברור: תקוות השווא שהיו והכזיבו אלה תנועות של משיחיות שקר, כמו השבתאות למשל. כעת הציונות היא עוד תקווה באופק, אבל כל עוד היא לא גאולה ממש - אין להכריז עליה ככזאת, אלא להמתין ולראות.

השירה החדשה והתנוצצות החידוש, מתגלים יותר כאשר יש התנוצצות של הגאולה שברוח. על כן חשוב שיוכר יותר ויותר, שרוח התחייה החדשה היא ניצוץ של גאולה ברוח, ולא רק בחומר. האם יש רוח באותה תנועה? האם יש שאיפות גדולות? האם יש חזון שעולה ובוקע מתוך המציאות החברתית היהודית?
גם בציונות הלא דתית דובר על רעיון הגאולה. בן-גוריון דיבר רבות על היותנו אור לגויים. התפיסה הייתה שאף שפועלים למען בנין גשמי ותפיסה מטריאליסטית, בכל זאת, השאיפה היהודית הכללית היא, שהמדינה ככל הגויים - תהיה גם אור לגויים. אמנם, נשאל מיד, בזכות מה היא תהיה אור לגויים? התשובה לשאלה זו עמומה ולא ברורה בציונות החילונית. וכי מדוע נהיה דווקא אנחנו ולא עם אחר? זו תפיסה לא פשוטה שאף אחד לא עיצב אותה, על פיה רוח האומה היהודית שונה מרוח כל האומות. קשה היה לנסח את זה, ובייחוד כאשר נעשה מאמץ, במיוחד בציונות הסוציאליסטית, להתנתק מן המסורת.
אחד העם 5 , לדוגמה, לא רצה להתנתק לגמרי מן המסורת. הרב צבי יהודה סיפר, שאחד העם רגז מאד כששמע שבגימנסיה הרצליה מלמדים תורה עם ביקורת המקרא. הוא אמר שילד יהודי צריך ללמוד תורה עם רש"י, ואחר כך ילמד ביקורת המקרא. בעקבות הדברים האלה, ערך ביאליק 'חומש עם פניני רש"י', לילדי בתי הספר הלא דתיים, עם מבחר מפירושי רש"י, שהפכו לפתגמים וכדומה. אמנם הכיוון הזה נזנח, כי הציונות הפעילה יותר, לא הייתה שותפה לניסיון להפנים את היסודות של הפרשנות המסורתית, אלא דווקא לחדש ולשנות. לדוגמה, התפרסמה "פרשנות" של בן-גוריון, שלדעתו שישים ריבוא הן שישים משפחות.

כֵּיוָן שֶׁהָאוֹרָה שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית-הַלְּאֻמִּית, הַנִּתְבַּעַת בְּחָזְקָה אֲפִלּוּ מֵהַטֶּבַע הַפְּרָטִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, פּוֹגֶשֶׁת אֶת הִתְגַּלּוּתָהּ עַל-יְדֵי כָּל הַזְּרָמִים הַדָּתִיִּים וְהַלְּאֻמִּיִּים וְכָל סְעִיפֵיהֶם מִמְּקוֹרָם הָאֱלֹהִי, - כי יש רצון פנימי לראות מציאות גדולה, אבל דוקא - בְּמַעֲמָד כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּסִיס לְתִקְוַת דּוֹר דּוֹרִים, - ולא זמני וחולף.
התיישבות, גאולת אדמות, קיבוץ גלויות - אלה הן עובדות יסודיות. אמנם תחייה תרבותית כמעט ולא הייתה. התרבות שנוצרה בארץ במשך שלושה או ארבעה דורות, מאופיינת בדברים זמניים וחולפים, שלא מהווים ביטוי לאותו הניצוץ של הגאולה ברוח. אולי יש בהם כדי הכנה לגאולה השלימה, כמו פיתוח השפה, אבל הם עצמם לא מביעים את גאולת הרוח הישראלית. ישנם רק מעט שקשורים באותו בסיס של תקוות דור דורים, ואם מבחינים בזה, זהו בסיס לשירה. ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיה המלך למשיח, ולא עשאו מכיוון שלא אמר שירה 6 . חזקיה לא אמר שירה מפני שלא חש שזהו ניצחון קבוע.

אבל כאשר יש יסוד אמיתי, של תחייה רוחנית - מִיָּד הַשִּׁירָה הַחֲדָשָׁה מִתְנוֹצֶצֶת, וּצְלִיל הֵד הַקּוֹל שֶׁל "וּפְדוּיֵי ד' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת-עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" 7 , יַתְחִיל לְהִשָּׁמַע.

^ 1. ירמיה לא, ח.
^ 2. ברכות ח ע"א: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".
^ 3. הרב יוסף חיים זוננפלד, ה'תר"ט-ה'תרצ"ב (1932-1849). רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. השתתף במשלחת הרבנים, בראשותו של הרב קוק, שביקרה במושבות היישוב החדש לשם השפעה למען שמירת תורה ומצוות.
^ 4. פורסם ב'ההד', ה'תרצ"ו (1936) גיליון יא.
^ 5. אחד העם, שם העט של אשר צבי גינצברג, ה'תרט"ז-ה'תרפ"ז (1927-1856). פובליציסט ו'פילוסוף מוסרי' עברי. בעל תורת 'המרכז הרוחני' בציונות, לפיה תחילה יש להקים מרכז חינוכי-לאומי בארץ ישראל, שיכשיר את הקרקע התרבותית-רוחנית לעליית העם.
^ 6. סנהדרין צד ע"א.
^ 7. ישעיה לה, י.

למהלך האידיאות בישראל

איזורים נוספים:

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא למהלך האידיאות בישראל

1.
למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
הרב זאב סולטנוביץ'
2.
למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי
הרב זאב סולטנוביץ'
3.
למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
הרב זאב סולטנוביץ'
4.
למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי
הרב זאב סולטנוביץ'
5.
למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור אחת עשרה
הרב זאב סולטנוביץ'

הרב זאב סולטנוביץ'

ר"מ בישיבת הר ברכה.

כרך ב'
כיבוש אירופה על ידי הברברים
כרך ב' שיעור ג'
תשס"ה
כרך ב'
האיסלם
כרך ב' שיעור ד'
תשס"ה
לך לך
המהפכה הרוחנית - אברהם אבינו
כרך א' שיעור ד'
תשס"ה
כרך א'
מלכות שלמה והתפלגות הממלכה
כרך א' שיעור ט"ז
תשס"ה

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל
למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
המצב בגלות
הרב זאב סולטנוביץ'
למהלך האידיאות בישראל
למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
הרב זאב סולטנוביץ'
למהלך האידיאות בישראל
למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
הרב זאב סולטנוביץ'
למהלך האידיאות בישראל
למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי
מצב הירידה והפירוד בין האידיאות
הרב זאב סולטנוביץ'

למהלך האידיאות בישראל

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

במדבר
דרשה בחופה לכבוד חתן וכלה
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | איר תשפ
שיעורים במסכת קידושין
דברים שבלב אינם דברים
קידושין דף מט ע"ב
הרב יאיר וסרטיל
חיי שרה
מידת החסד שבישמעאל
הרב אליהו ממן | תמוז תשע"א
שמות
בתיה בת פרעה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשע"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב אליעזר מלמד
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים כץ
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שבתי סבתו
הרה"ג צבי שכטר
הרב בני אלון

45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי

למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי

למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי

למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי

למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור אחת עשרה

הרב זאב סולטנוביץ'

כיבוש אירופה על ידי הברברים

כרך ב' שיעור ג'

האיסלם

כרך ב' שיעור ד'

המהפכה הרוחנית - אברהם אבינו

כרך א' שיעור ד'

מלכות שלמה והתפלגות הממלכה

כרך א' שיעור ט"ז

למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי

המצב בגלות

למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שלישי

התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה

למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי

התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה

למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי

מצב הירידה והפירוד בין האידיאות

דרשה בחופה לכבוד חתן וכלה

דברים שבלב אינם דברים

קידושין דף מט ע"ב

מידת החסד שבישמעאל

בתיה בת פרעה

בכורות דף ל"ג

פרשת לך לך – נפרדים לשלום

היה לא תהיה - עת לעשות!

קרוב אליך – לך לך

עלון מספר 623

צער החטא ומהלך הנפש

אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'

הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות

קרוב אליך – לך לך

עלון מספר 623

עלון מספר 623

מצוות תלמוד תורה – גם לנשים

פרשת לך לך – נפרדים לשלום

עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות פרשת לך לך תשפז

מאמר לך לך פז

היחס בין לוט לאברהם

שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'

תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט

שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'

היה לא תהיה - עת לעשות!

בכורות דף ל"ג

שניים אוחזין - מהות השבועה

זיכוך המידות בין דעת לרגש

הקדמה למידות הראי"ה - 3

מנהיגות של נצחון?

בכורות דף ל"ב

עונג שבת פרשת לך לך - וירא

לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?

סוד דמותה של רחב

יהושע פרק ב'

ישיבה
בית המדרש