ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
והנה שמירת השבת מתבטאת בשני דברים:א. מנוחת הגוף.ב. קדושת הנשמה. ביאור הדברים: השי"ת צונו לשבות ביום השבת ולנוח בו מנוחה מוחלטת מכל עבודה ומלאכה, כי המנוחה היא השלב הסופי של הבריאה וענף מענפיה, וכמ"ש רז"ל במתק לשונם, מה היה העולם חסר, מנוחה, באה שבת באה מנוחה לעולם, (רש"י בראשית ב' ב', ובמגילה ט' ע"א ד"ה ויכולו, תוס' סנהדרין ל"ח ע"א ד"ה חצבה, ועיין ב"ר פר' י' י"ב ע"ש)34. התוצאה המתחייבת מן החיוב היא, שיום השבת שהוא יום מנוחה מן העמל ומן העבודה המפרכת של ששת ימי המעשה. על האדם לעסוק בו בלמוד התורה לפי שכלו וידיעתו ולהתעמק בנועם לקחה בכדי למלא את החסר, ולהצטייד במטען רוחני לקראת השבוע הבא, וכמו כן לענג השבת במאכל ומשתה כפי יכולתו, מתוך כונה להיות בריא לעבודתו יתב"ש.
בהתאם לאמור, ע"י לימוד התורה בשבת, מטהר האדם את נשמתו ומקדשה. והגם שהמושג הזה של קדושת הנשמה עמוק מאד ורחב למדי, כי הוא מושג רוחני טהור ובלתי נתפש בחושים הגשמיים, ואין כח בשכלנו האנושי הקטן והמוגבל להבינו כראוי מקוצר המשיג ועומק המושג, אעפ"כ כל אדם יכול להרגיש בעצמו בהרגשה פנימית את העונג הרוחני הנפלא וההתרוממות הנפשית העילאית הנאצלת עליו מקדושת השבת ושמירתה כראוי, לפי הכנתו ומדתו.
ורז"ל הודיעונו ברוח קדשם באומרם, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה (ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג). כי זה באמת התענוג האמיתי לדעת את חוקי האלקים ואת תורותיו, ובפרט הלכות שבת הרבים והעצומים, והן כהררים התלוים בשערה, אשר מי שאינו בקי בהן, אין ספק שבנקל יכשל בעון חילול שבת בלא יודעין.
המורם מכל האמור. על כל איש יהודי לנצל את יום השבת למנוחת הגוף ולרענון השכל בלימוד התורה, ק"ו לא לבזבז יום גדול וקדוש זה בשיחה בטילה ומסיבות מרעים שעונשם חמור אפילו בחול וכ"ש בשבת. וזה מה שאנו אומרים בתפלת מנחה של שבת "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת", כלומר מנוחת הגוף וקדושת הנשמה כאמור. וזהו ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים, שהוא יודע לעבוד את ה' יתב"ש גם מתוך דברים גשמיים. וזאת היא מעלתו ותפארתו של העם הנבחר שבו בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
הערה. בירושלמי הנ"ל, יש שלש דיעות בזה:א. סברת רבי חגי, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לאכילה ושתיה.ב. סברת רבי ברכיה, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לעסוק בהן בדברי תורה.ג. חלקהו, חציו לה' וחציו לכם ע"ש, והיא כפשרה בין שתי הסברות הנ"ל. ומוכח שם, שהמחלוקת בין רבי חגי ורבי ברכיה, היא רק מה העיקר בקיום מצות עונג שבת. לסברת רבי חגי, עיקר מצות עונג שבת באכילה ושתיה, וע"י שהפה מסריח ועלול להקיא מרוב אוכל, התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. ולסברת רבי ברכיה, עיקר מצות עונג שבת בדברי תורה. ושניהם סוברים שיש צורך בשבת בשני הדברים דהיינו לאכול ולשתות ולעסוק בתורה. ומוכרח לפרש כן, דאל"כ, לרבי חגי תורה מה תהיה עליה? ולרבי ברכיה, האם יתענה בשבת? וכן מבואר בש"ס פסחים ס"ה ע"ב, באומרם, הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם, ע"ש.
ודומה לזה המחלוקת בין ר"א ור"י בש"ס ביצה ט"ו ע"ב, דר"א סובר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ור"י סובר חלקהו, חציו לה' וחציו לכם, ע"ש, ומשמע שם בש"ס, שגם לסברת ר"א היו ג"כ הולכים לאכול אחר הדרשה ביו"ט, שהרי אמר ר"א לתלמידיו אחר הדרשה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, וכמ"ש שם התוס', בד"ה או אוכל ושותה, ע"ש. א"כ מוכרח לומר שכונת ר"א היא רק מה העיקר, וכמ"ש, ודו"ק. ועיין מ"ש מרן בב"י או"ח סי' רפ"ח בשם התנחומא, ורבינו הרמ"א בסי' ר"ץ ס"ב בהגהה, ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
