ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
תירוץ זה עוד קשה יותר מהקושיא אותה "פרשנדתא" בא לתרץ - וכי יש הווא אמינא ומסקנה אצל הבורא? לכן הבאנו את תירוצו של בעל ה"שפת אמת". לפי דבריו התורה לא באה ללמדנו מה עלה כביכול במחשבתו של הבורא אלא ללמד כי אומנם כאשר הדברים עולים במחשבה הם צריכים לעלות על פי מידת הדין ללא התחשבות באילוצים של עולם החומר. השאיפה חייבת להיות אידיאלית. למרות זאת כאשר עוברים אל עולם המעשה - מידת הרחמים חייבת להיות שותפה, אחרת אין קיום לעולם.
(ניתן למצוא את הדברים בארכיון "חמדת ימים" על אתרנו .(www.eretzhemdah.org
הסברנו עוד כי התיאור הראשון מייצג את שיטת שמאי הזקן ובית מדרשו ואילו התיאור השני מייצג את שיטת הלל הזקן ובית מדרשו. השבוע נוכיח זאת מכיוון נוסף, נסביר מדוע נפסקה הלכה כבית הלל ונזכיר לציבור מה היה היחס החברתי בין שני בתי המדרש החשובים הללו.
בימים אלה אנו מתפללים על הגשם, התחלנו בתפילת המוסף של שמחת תורה, אנו ממשיכים להזכיר גבורות גשמים ובארץ ישראל נתחיל ממש בקרוב לבקש "ותן טל ומטר לברכה". המים הם סימן לחיים ואי אפשר לחיות בלעדיהם. הימצאותה של המולקולה הפשוטה H2O מאפשרת קיום של צורות חיים מהנמוכות ביותר ועד למכונה הכל כך מסובכת ומורכבת - "נזר הבריאה" - האדם. נבדוק כיצד מופיעים המים בשני התיאורים הראשונים של הבריאה. בתיאור הראשון המים הם מי הים. המים שמתחת הרקיע נקוים למקום אחד והוא הים. כל הימים ברחבי העולם מחוברים זה לזה והמפלס שלהם כידוע אחיד. לכאורה זוהי אחדות אידיאלית. בתיאור השני המים נפרדים לארבעה ראשים שכל אחד מהם סובב לכיוון אחר. המספר ארבע כידוע הוא סמל הפירוד והריבוי של השניות. לכאורה מצב הפוך לאידיאל המופיע בתחילה. אומנם התבוננות מעמיקה יותר מגלה כי המים של התיאור הראשון אינם מאפשרים חיים. מי הים תמיד מלוחים והימצאותם ללא תהליכי אידוי והתפלה אינה מאפשרת חיים אנושיים. כדי שבני אדם יתקיימו על פני האדמה הם זקוקים או לגשם או למי נהר המופיעים רק בתיאור השני.
האם התיאור השני הוא זה שממליץ על פשרנות? התשובה היא: הוא ממליץ על התחשבות ואיזון. כאשר הגמרא מסבירה מדוע הלכה כבית הלל היא מביאה:
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג עמוד ב).
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
נסיים את דברינו בעובדה חשובה נוספת שחז"ל לימדונו בהקשר למחלוקת זו:
"ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו" ( מסכת עדויות פרק ד משנה ח).
דווקא בימים אלה הבה נשתדל להפנים את כל המסרים החשובים הללו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
