ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
בחג הסוכות ישנם עניינים רבים שצריך להבין את שורשם, ואת הקשר שביניהם. נשאל מספר שאלות שדרכם נוכל לחדד את העניין:
1. מדוע קוראים מגילת קהלת בחג הסוכות, הרי זו מגילה שמלאה בפסימיות וייאוש מן העולם, ואילו חג הסוכות הוא חג השמחה, כפי שכתוב בתורה לגבי חג הסוכות: "ושמחת בחגך... והיית אך שמח"?
2. מדוע יש מצווה מיוחדת לשמוח דוקא בחג הסוכות?
3. מה הסיבה שקבע ה' את חג הסוכות בתקופה הזאת של השנה דוקא?
4. מדוע הסכך, חייב להיות דוקא מן הצומח?
5. מדוע מנסכים בחג הסוכות את המזבח במים, בנוסף לניסוך היין שהיה כל יום?
קריאת קהלת בסוכות
בחג הסוכות אנו קוראים את מגילת קהלת. הגמרא 1 מספרת לנו: "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה... ומאי דבריו סותרין זה את זה? ... כתיב (קהלת ח) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב) ולשמחה מה זה עשה... {ומיישבת הגמרא את הסתירה} ושבחתי אני את השמחה - שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עשה - זו שמחה שאינה של מצוה."
וצריך להעמיק בדברי הגמרא, מדוע שמחה של מצווה היא השמחה היחידה שהיא לגיטימית. ונראה להסביר, שבאמת כשמתעמקים בחיים בעולם הזה, מגלים שאין משמעות לחיים כאן. כפי שכתוב רבות בספר קוהלת 2 : "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:... כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:... רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ:". שלמה המלך מתאר את החיים בעולם הזה כמחזוריות, שאין לה שום משמעות, שהרי כולם מתים בסופו של דבר. ואין יתרון לא לעשיר בעושרו ולא לחכם בחכמתו, משום שכולם בסוף ימותו. אנו חיים בשביל כל מיני מטרות שונות ושוכחים את העיקר.
מי שמעמיק בספר, רואה שקהלת נותן לנו גם תשובות לשאלותיו. ועל כך אמרו חז"ל בגמרא, שישנו שמחה חיובית, והיא שמחה של מצווה, משום ששמחה כזאת היא אחיזה בנצח. כאשר השמחה היא חיצונית, ולא מחוברת לעומק ושורש החיים, זו שמחה ריקה, שהיא פסולה: "ולשמחה מה זו עושה". אך כאשר אנו מחוברים לייעוד של החיים שלנו, יש לחיים שלנו משמעות. ומהו הייעוד הזה? זה גילוי רצון ה', ודבקות בו. כשאדם שמח במצווה הוא אוחז בנצח, הוא מחייה את המעשה שמאדיר את שמו של ה' בעולם, ולכן השמחה היא חיובית וטובה, "ושבחתי אני את השמחה".
חג השמחה
סוכות הינו החג היחיד בתורה, שמקבל ציווי 3 פעמים להיות שמחים בו. כפי שכתוב 3 : "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:", וכן כתוב 4 : "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:"
בטעם שמחה זו כתוב במדרש 5 : "... אבל בחג (סוכות) לפי שנטלו הנפשות דימוס (אישור חנינת חיים) שלהם ביום הכיפורים... ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כתיב שם שלש שמחות, שנאמר: ושמחת בחגיך (דברים טז: יד), ושמחתם לפני י"י אלהיכם (ויקרא כג: מ), והיית אך שמח (דברים טז: טו)." א"כ הסיבה לשמחה בחג הסוכות, היא מפני שיצאנו זכאים בדין של יו"כ, וכן מפני שזה תקופה של עושר כלכלי, שאדם אוסף את כל התבואה והפירות, ורואה את כל עושרו, וכפי שנקרא חג הסוכות בתורה חג האסיף 6 "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:"
החשש בשפע כלכלי
ישנו חשש כשאדם מגיע לשפע רב, הוא סופר את נכסיו ושמח בהם, יתגנב לאדם רצון להתגאות, ולחשוב שמכוחו מגיע לו כל העושר הרב, וכפי שהזהירתנו התורה 7 : "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:"
בזמן שיש לאדם את כל השפע של כל השנה, האדם מצווה לצאת מבית הפאר, ולגור במשך שבוע בדירת עראי. לראות את הסכך של הסוכה, שעשוי מחומר טבעי, כפי שכתוב במשנה 8 : "כל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:", ולהזכר במי שברא את העולם, ונתן לו את כל השפע הזה. האדם נזכר בראשיתיות, בעראיות, בבורא עולם, ומתוך כך מכוון את כל השמחה שלו אל הנצח, אל הקב"ה, שהניק לו את כל השפע הזה. וכאשר אדם מגיע לתובנה זו, את אותה שמחה שיש לו, הוא מחלק גם לעניים ונזקקים הסובבים אותו, להראות שהשמחה הזאת היא לא רק שלו, אלא של ה', כפי שכתוב בתורה 9 : "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:". אין בעייה לשמוח בעושר של האדם, רק צריך לכוון את השמחה הזאת כלפי ה', ומתוך שאדם מכוון את השמחה לקדושה, השמחה תהא שלמה.
המים בחג הסוכות
בחג הסוכות ישנו דגש רב על המושג "מים". כבר המשנה מספרת לנו 10 : "ובחג (סוכות) נידונין על המים."
וכן מסופר לנו במשנה על ניסוך המים שהיה בחג הסוכות, בבית המקדש, במשך כל שבעת ימי חג הסוכות 11 : "סוכה וניסוך המים שבעה (נוהגים במשך כל שבעת ימי חג הסוכות)."
וכן ניתן לראות את הקשר בין סוכות למים, בכך שמתחילים להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בסוכות, ונחלקו התנאים האם התחלת אזכרת גשמים, בתחילת החג או בסופו (סיבת המחלוקת נובעת מסיבות שונות), כפי שכתוב במשנה 12 : "מאימתי מזכירין גבורות גשמים (משיב הרוח ומוריד הגשם)? רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג (סוכות). רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג..."
וכן אנו רואים שכל עניינם של 4 המינים הם לרצות ולבקש על המים כדברי הגמרא 13 : "אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים. וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים - כך אי אפשר לעולם בלא מים."
רואים מכאן שחג הסוכות קשור בקשר ישיר למים. אמנם היה מקום לומר, שהסיבה לכך היא שמזכירים כ"כ הרבה את המים בחג הסוכות, משום שאנו עומדים לפני תחילת החורף, ואנו מבקשים שנזכה לגשמים בחג זה. אך נראה שיש בכך יותר עומק. הגמרא אומרת שהתורה נמשלה למים, ומסבירה מדוע 14 : "אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים... לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב... לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה."
אנו יודעים שמים הם מקור החיים של האדם, וללא מים האדם לא יכול לחיות. וכן ללא התורה, שמראה לנו את דרך החיים, אין משמעות לחיים שלנו, כפי שראינו לעייל בספר קוהלת. וכן ראינו בגמרא, שהתורה נקנית דוקא במי שמשפיל עצמו, וחי בענווה שלמה כלפי ה'. ולכן בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית ונכנסים לסוכה, וכפי שהיא מכונה בזוהר 15 : "צלא דמהימנותא {צל האמונה}", אמונה ש-ה' הוא המשפיע שלנו, ומתוך כך השמחה הופכת להיות שמחה גדולה ושלמה.
הגשם הוא השפע האלוקי הגשמי שיורד אלינו, וכאשר אנו מתבטלים אליו, ומכירים בכך שכל השפע שקבלנו, וכל השפע שה' ייתן לנו, הוא מתנת חינם מאת ה', אז ה' מתרצה וממשיך להשפיע לנו מטובו הגדול.
השלמות שבחג
א"כ נמצאנו למדים, שחג הסוכות עניינו שמחה, שמחה מגיעה כשיש שלמות לאדם. סוכות הוא החג האחרון בתורה, מבין שלושת הרגלים, אחרי יציאת מצרים, קבלת תורה, מגיע סוכות שעיינו הוא ארץ ישראל. ארציות, להוריד את הקדושה שקבלנו, לחיים המעשיים, שמחה בשלמות, מתוך הכרה וענווה גדולה כלפי ה'. כמו"כ סוכות הוא אחרי הימים הנוראים, שאדם יצא מהם זכאי בדין, האדם שמח בכך שזכה לחיות עוד שנה את חייו, מתוך חיבור וקישור לבורא עולם. וכמו שראינו זהו גם הזמן, שהאדם נמצא בשיא העושר הכלכלי, חג האסיף.
סוכות אינו חג של סיום, אלא יש בו גם שמחה של התחלה, של ריצוי לפני הגשמים, של בקשה מ-ה' שימשיך לעזור לנו, כפי שהיה עד עכשיו. וגם השנה הזאת תהיה שנה טובה מכל הבחינות. וכאשר ה' רואה שאנו שמחים בו, ומקיימים מצוותיו, הוא ממשיך להשפיע עלינו מטובו הגדול.
שנזכה בעזה"י, ללקט את כל האורות הגדולים שיש בחג הזה, לרצות על הגשמים, ולשמוח בשמחה אמיתית, ושחיי החומר שלנו יתעלו לחיי נצח וקדושה, ו נזכה לשנה של שפע חומרי ורוחני, שיקרבנו אליו, ולגאולה השלמה בקרוב.
^ 1 מסכת שבת דף ל עמוד ב.
^ 2 קהלת פרק א, ד-יד.
^ 3 דברים פרק טז יד-ט.
^ 4 ויקרא פרק כג, מ.
^ 5 פסיקתא דרב כהנא- דברים טז- ד"ה ושמחת בחגיך.
^ 6 שמות פרק כג, טז
^ 7 דברים פרק ח יא- י.
^ 8 מסכת סוכה פרק א משנה ד.
^ 9 דברים פרק טז, יד.
^ 10 ראש השנה פרק א משנה ב.
^ 11 מסכת סוכה פרק ד משנה א.
^ 12 תענית דף ב עמוד א.
^ 13 תענית דף ב עמוד ב.
^ 14 מסכת תענית דף ז עמוד א.
^ 15 זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קג ע"א.
^ 2 קהלת פרק א, ד-יד.
^ 3 דברים פרק טז יד-ט.
^ 4 ויקרא פרק כג, מ.
^ 5 פסיקתא דרב כהנא- דברים טז- ד"ה ושמחת בחגיך.
^ 6 שמות פרק כג, טז
^ 7 דברים פרק ח יא- י.
^ 8 מסכת סוכה פרק א משנה ד.
^ 9 דברים פרק טז, יד.
^ 10 ראש השנה פרק א משנה ב.
^ 11 מסכת סוכה פרק ד משנה א.
^ 12 תענית דף ב עמוד א.
^ 13 תענית דף ב עמוד ב.
^ 14 מסכת תענית דף ז עמוד א.
^ 15 זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קג ע"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
